יום שלישי, 15 בדצמבר 2009

הנאורים – רקע

נאורו נכללת בתוך האזור של אוקיאניה שנקרא מיקרונזיה (שתי קבוצות האוכלוסייה האנדמיות האחרות הם המלנזים והפולינזים). מעריכים שלראשונה יושבה נאורו על ידי מיקרונזים ופולינזים לפני כ-3000 שנים. אוכלוסיית הילידים בנאורו הורכבה מ-12 שבטים אשר מסומלים ע"י כוכב בעל 12 קודקודים בדגל המדינה. השפה המקומית היא נאורית – ייחודית לאי הקטן הזה בלבד. בשפתם נקרא האי "Naoero". מקור המזון העיקרי של אנשי נאורו היה קוקוס ופרי הפנדנוס

וכמובן דיג. באופן מסורתי, רק גברים הורשו לדוג על השונית, ועשו כך מתוך קאנו. גם כיום ניתן לראות סירות דיג רבות, לרוב קאנו עם מצוף איזון, בשעות השחר והערב.
יש כמובן גם סירות מנוע. חלק מהדייגים דגים עם רשת או חכות מקצה מדף הריף בעת השפל. חלקם דג בצלילה.
הנאורים גם אקלמו דגי איביז'ה לתנאים של מים מתוקים לצורך גידולים בלגונה וכך דאגו לאספקת דגים סדירה.
בשעות השפל ניתן לראות תושבים סוקרים את הריף שנחשך בחיפוש אחר סרטנים וצדפות.
בשנת 1830 לערך, קיימה נאורו קשר עם אירופה בעזרת ספינות ציד של לווייתנים ואוניות סחר הובאו למלא את מלאי האי. בתקופה זו לערך החלו להתגורר עריקים מספינות אירופאיות באי. תושבי האי סחרו עם המבקרים האירופאים ותמורת מזון קיבלו משקאות אלכוהוליים ונשק חם; הנשק החם נוצל בעת מלחמת 10 השנים שנערכה בין שבטי האי. מלחמה זו פרצה ב-1878 ותוצאתה הייתה הקטנת כמות התושבים באי מ-1400 נפש ל-900.











לוחם נאורי 1880 (תמונה מוויקיפדיה)






האי סופח לגרמניה ב-1888 ואוחד עם ארץ החסות הגרמנית איי מרשל. הסיפוח לגרמניה הפסיק את המלחמה אשר הביאה לשינוי סוציולוגי ומדיני: עתה היה שלטון מלוכני שבראשו מלך כשליט האי. המיסיונים הגיעו בעקבות הסיפוח וכך הנצרות הופצה באי והפכה לדת התושבים.
גילויים של פוספטים בתחילת המאה הוביל לניצול מואץ של המשאב ולהבאת סינים רבים כפועלים. צאצאיהם עדיין נמצאים באי והם אלו שמנהלים את מרבית החנויות והמסעדות. כמו כן היו באי גם בני איים אחרים בפסיפיק. כ-1500 עובדי פוספטים בני קיריבטי וטובאלו הועזבו ב-2006 עם צמצום פעילות הכרייה. בשנה זו הצטמצמה אוכלוסיית האי לכ- 9000 נפש. כיום היא מוערכת בכ- 10000 תושבים (למרות שאני טוען שיש הרבה יותר. אני רואה כל הזמן נאורים ובמיוחד המון ילדים...).
לאחר מלה"ע הראשונה חבר הלאומים העביר את השליטה בנאורו למנדט של אוסטרליה בשיתוף עם בריטניה וניו-זילנד. הכוחות היפנים כבשו את האי ב-26 באוגוסט 1942. הם גירשו 1200 מתושבי האי כדי שיהיו לעבדים באיי צ'וק מתוכם מתו 468 אנשים. האי שוחרר בסוף מלה"ע השנייה ו- 737 המגורשים ששרדו הוחזרו לאי בינואר 1946. לאחר המלחמה האומות המאוחדות העבירו בחזרה את השליטה בנאורו למנדט של אוסטרליה, בריטניה וניו-זילנד. ב1968 זכתה נאורו לעצמאות.ביוני 1970 הועברה האחריות על מכרות הפוספט לחברת הפוספט הנאורית (כיום RonPhos). ההכנסות מהפוספטים הפכו את נאורו, בתחילת שנות השמונים, להיות למדינה השניה בעולם ברמת ההכנסה לנפש. דלדול מאגרי הפוספטים, ירידת ערך הפוספטים בשוק העולמי ובעיקר שורה של השקעות כושלות מצד קרן הנאמנות שניהלה את הכספים (ויש האומרים שגם שחיתות) הביאה לקריסת הקרן ולהפיכתה של נאורו למדינה ענייה שנזקקת לתמיכה חיצונית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה