הזקיפים הגבוהים, שעת בין הערביים וחשרת ענני גשם חברו ביחד למסלול אפלולי באור דמדומים, בינות לגזעים מרקיבים, ביצות קטנות, מנהרות שנוצרו בתוך זקיפי הסלע וגשם שוטף. הרגשתי כמו בסרט של אינדיאנה ג'ונס. בכל רקע יכלה לקפוץ איזו רוח מהביצה או גולגולת מבין גומחות הסלעים. רק שבסוף האוצר הוא הבירות וארוחת הערב.
לאחר סיום המסלול נוסעים רטובים לחלוטין לביתו של ג'ורג' על ראש הגבעה. הבירות, כמיטב היכולת האוסטרלית, נשתות כמים. כל בדיחה, ארוע, יומולדת וכו' הם עילה לבירה.לאחר הבירות מתכנסים בביתה של קים, סגנית הקונסול, הצמוד לביתו של ג'ורג' למזנון ארוחת ערב. השבוע ג'ורג' חגג את יום הולדתו (ה49 כמדומני) וזו סיבה לקנח בעוגה.
מבול ממשיך לרדת ללא הפסקה. חזרתי רטוב עד לשד עצמותי אבל אני יבש יחסית לנאורים רבים שפשוט משוטטים חפשי במבול, נוסעים בטוסטוסים, משפריצים בשלוליות, רוחצים את הפעוטות בנגר מי הגשם שבכביש.. כולה מים, מן הסתם נקיים יותר מאשר בצנרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה