שמחתי מאד שגם סנדרה קיבלה הזמנה לארוע, שהן מעורבותה בהכנות ובגיוס התרומות והן הקשר והליווי שלי במהלך שהותי, היו משמעותיים.
בערב ירושלמי קר , ב 21.1.10 עלינו לבירה למשכן נשיאי ישראל.
מתחילים בקבלת פנים ובחטיפים באולם נפרד. קצת הכרויות חדשות ומפגשים עם מכרים ישנים. פגשנו את גילי שריר ואת חיים דיבון ממש"ב.שמחנו לפגוש את ד"ר דני ירדני והצטערנו שהדר לא יכלה להגיע.
לאחר מכן מתכנסים ועומדים בשורה ארוכה ללחיצות ידיים. כל אחד מהנוכחים מוצג באנגלית בפני שלשת הנשיאים ולאחר מכן לחיצת ידיים קצרה.נכנסים לאולם לארוחת הערב ובין המנות נישאים הנאומים. ראשון בנואמים - נשיאנו שמעון פרס,
שנראה עייף הערב. אחריו נשיא מיקרונזיה ומסיים נשיא נאורו – מרקוס סטפן.
בסיום כל נאום מורמת כוסית לחיים והאוירה משתחררת במעט. זכינו גם שדוד ד'אור ינעים את הארוע במספר שירים. שמחתי מאד להפגש שוב עם מרלין מוזס – שגרירת נאורו לאו"ם והמוציאה והמביאה בקשר השוטף עם ישראל. אשה ענקית ולבבית, חמה ומרשימה.
גם שר החוץ ד"ר KEKE התלווה לנשיא ושמחנו לשוב ולהתראות.
תמונות לסיום ולסגירת המעגל עם שגרירנו בנאורו וראש מחלקת הפסיפיק –מיכאל רונן וסגניתו גילי שריר.
זהו. תם הערב ולמעשה גם תם הפרק של הרפתקת נאורו בחיי. נשארו הזכרונות... ונשאר הבלוג... והתמונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה