tag:blogger.com,1999:blog-26869940570469768512024-02-18T18:36:00.735-08:00מסע לנאורובנובמבר-דצמבר 2009 אשהה במשימת התנדבות (מטעם מחלקת מש"ב ומחלקת הפסיפיק של משרד החוץ) בתחום רפואת א.א.ג. במדינת אי קטנה בשם נאורו באוקיינוס השקט.ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.comBlogger35125tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-43322342610797656952010-01-30T11:49:00.000-08:002010-01-30T12:46:12.095-08:00סוגרים מעגלשבועיים לאחר שובי ארצה, הוזמנתי לארוחת ערב ממלכתית בבית נשיא המדינה לכבודם של נשיאי נאורו ומיקרונזיה שהגיעו לבקור בישראל.<br />שמחתי מאד שגם סנדרה קיבלה הזמנה לארוע, שהן מעורבותה בהכנות ובגיוס התרומות והן הקשר והליווי שלי במהלך שהותי, היו משמעותיים.<br />בערב ירושלמי קר , ב 21.1.10 עלינו לבירה למשכן נשיאי ישראל.<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgsImNxj-mEeklQpBoZVb5TZ7GBlcAcnOgIDzA8iM4VEs_VUNp-wMmoJ_3qU24N35RJlP60FjNOqsN2DxPCgSjpX3Eg12tr1gOtUHm4pBKCiug2QVi5PoJ87-349sLPwpNuoVYs48Mtzwo/s1600-h/CIMG0944.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432633896709448194" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgsImNxj-mEeklQpBoZVb5TZ7GBlcAcnOgIDzA8iM4VEs_VUNp-wMmoJ_3qU24N35RJlP60FjNOqsN2DxPCgSjpX3Eg12tr1gOtUHm4pBKCiug2QVi5PoJ87-349sLPwpNuoVYs48Mtzwo/s320/CIMG0944.JPG" /></a> מתחילים בקבלת פנים ובחטיפים באולם נפרד. קצת הכרויות חדשות ומפגשים עם מכרים ישנים. פגשנו את גילי שריר ואת חיים דיבון ממש"ב.שמחנו לפגוש את ד"ר דני ירדני והצטערנו שהדר לא יכלה להגיע.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhybZWtJUPBfk4QUontXCBCk3SivtJzf8HwUirgEQ9IQdCkJawLsTj5fepu596cglzMex8Cad58qnrqQXvSvGT8w1_GBsj1-fqf1-ltt4mXTS-AHMyQTggtSnPfwuKGILrHKonG7h-OHt0/s1600-h/CIMG0905.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432633809972179554" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhybZWtJUPBfk4QUontXCBCk3SivtJzf8HwUirgEQ9IQdCkJawLsTj5fepu596cglzMex8Cad58qnrqQXvSvGT8w1_GBsj1-fqf1-ltt4mXTS-AHMyQTggtSnPfwuKGILrHKonG7h-OHt0/s320/CIMG0905.JPG" /></a>לאחר מכן מתכנסים ועומדים בשורה ארוכה ללחיצות ידיים. כל אחד מהנוכחים מוצג באנגלית בפני שלשת הנשיאים ולאחר מכן לחיצת ידיים קצרה.<br />נכנסים לאולם לארוחת הערב ובין המנות נישאים הנאומים. ראשון בנואמים - נשיאנו שמעון פרס,<br /><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXkVinSlI/AAAAAAAADqI/g_lErVHZ3fA/s1600-h/CIMG0907.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432633701029071442" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXkVinSlI/AAAAAAAADqI/g_lErVHZ3fA/s320/CIMG0907.JPG" /></a> שנראה עייף הערב. אחריו נשיא מיקרונזיה ומסיים נשיא נאורו – מרקוס סטפן.<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXcrYXJPI/AAAAAAAADqA/PjTDmiUf_iQ/s1600-h/CIMG0932.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432633569452696818" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXcrYXJPI/AAAAAAAADqA/PjTDmiUf_iQ/s320/CIMG0932.JPG" /></a> בסיום כל נאום מורמת כוסית לחיים והאוירה משתחררת במעט. זכינו גם שדוד ד'אור ינעים את הארוע במספר שירים. </div><div><br />שמחתי מאד להפגש שוב עם מרלין מוזס – שגרירת נאורו לאו"ם והמוציאה והמביאה בקשר השוטף עם ישראל. אשה ענקית ולבבית, חמה ומרשימה.<br />גם שר החוץ ד"ר KEKE התלווה לנשיא ושמחנו לשוב ולהתראות.<br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXUQwv_4I/AAAAAAAADp4/TinCxkCcjM0/s1600-h/CIMG0940.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432633424868278146" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXUQwv_4I/AAAAAAAADp4/TinCxkCcjM0/s320/CIMG0940.JPG" /></a> תמונות לסיום ולסגירת המעגל עם שגרירנו בנאורו וראש מחלקת הפסיפיק –מיכאל רונן וסגניתו גילי שריר.<br /><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXLTiXTmI/AAAAAAAADpw/xr8t73eJrjM/s1600-h/CIMG0941.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432633270994423394" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S2SXLTiXTmI/AAAAAAAADpw/xr8t73eJrjM/s320/CIMG0941.JPG" /></a> זהו. תם הערב ולמעשה גם תם הפרק של הרפתקת נאורו בחיי. </div><div><br />נשארו הזכרונות... ונשאר הבלוג... והתמונות.<br /><div dir="rtl" align="right"> </div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-11401103859198851872010-01-04T19:52:00.000-08:002010-01-04T19:52:00.145-08:00פרידהבימים האחרונים בנאורו הרגשות מעורבים.<br /><br />שמחה לחזור הביתה לסנדרה, לילדים, למשפחה, לחברים ולכל מה שמוכר ונעים ומרגיש בטוח. השמחה מהולה בעצב של הפרידה ואפילו שעדיין לא עזבתי, אני כבר מתחיל להתגעגע.<br /><br />הגעגועים הם בעיקר לאנשים הטובים כאן באי שפתחו בפני את ליבם ואת ביתם. לבני הזוג SOE ו-WYNN. לג'ורג' פרייזר ולדניס. לחבר'ה של ה- HHH. לשון אופנהיימר ומשפחתו.<br /><br />יש גם תחושה של משימה לא גמורה. פציינטים רבים שעדיין זקוקים לטיפול ולא הצליחו לקבלו מסיבות שלהם או מכיוון שהאוזניים עדיין מפרישות ולא ברות ניתוח. ילדים רבים שיזדקקו לניתוח עתידי כשיגיעו לגיל המתאים. אני יודע שכאן באמת זקוקים לי ואין תחליף כרגע. כן, אגו מקצועי.<br />יש תחושת החמצה מכיוון שהמערכת כאן לא השכילה להצמיד לי אחות שתלמד טיפול בסיסי ותכין את הפציינטים לקראת ביקורים עתידיים של משלחות אאג. הנושא עלה מספר פעמים, גם ע"י הצוות האוסטרלי, אבל... הסתבר גם שלא הופץ מידע לאוכלוסיה שמגיע א.א.ג. לאי. המידע עבר מפה לאוזן אבל זה לא היה מספיק כפי שנוכחתי בדיג יום טרם עזיבתי.<br /><br />אבל אני שלם עם עצמי ומסופק.<br /><br />אני באתי לא כדי לשנות עולמות אלא לעזור כמיטב יכולתי הצנועה. חינוך לבריאות היא משימה רבת שנים שתפקידו של משרד הבריאות המקומי (בעזרתם של ארגונים כמו WHO וארגוני בריאות אזוריים + תקשורת) להטמיע. כנראה שכאן זה ייקח עוד שנים רבות וזה יוכל להשתפר רק אם ישתלב בעליה ברמת חיים, ברמת התעסוקה ובמוטיבציה האישית להשתפר ולהתקדם. אולי זה תלוי מנטליות ותרבות ואולי זה גם קשור לערך עצמי נמוך של האוכלוסייה בעקבות כיבוש וניצול ובהמשך, לאחר העצמאות, לקריסה כלכלית והסתמכות על תרומות ועזרה חיצונית (אני לא רוצה להשמע פטרוני; אלו תובנות שטחיות שלי).<br />רשמתי לא מעט המלצות בדו"ח המסכם שלי אבל אני בספק אם תמומשנה. מן הסתם עוד דו"ח למגירה.<br /><br />כי זוהי נאורו NAURU = <strong><em>N</em></strong>o <strong><em>A</em></strong>ction <em><strong>U</strong></em>nless <strong><em>R</em></strong>eally <em><strong>U</strong></em>rgent<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhflkoY7zAKQAu_p_WxEEYxKvPFVOlRkzuvnY9Fsn5lzIwqiO-KrMjqOD-TTvSpzun4eFUY08PYnIcfYBzzpoGmH8v58Gc0QkR-JS3TzHbjAIqGSknUTNG57ncssAngSiB8PTDpn6H5E1A/s1600-h/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 180px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422887227308727538" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhflkoY7zAKQAu_p_WxEEYxKvPFVOlRkzuvnY9Fsn5lzIwqiO-KrMjqOD-TTvSpzun4eFUY08PYnIcfYBzzpoGmH8v58Gc0QkR-JS3TzHbjAIqGSknUTNG57ncssAngSiB8PTDpn6H5E1A/s320/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D.jpg" /></a> אז מה אם יש הפסקות חשמל, אי אפשר לשתות מהברזים ולא תמיד יש דלק בתחנת הדלק (אבל יש שיפור מאז 2003). חיים בקלות בלי דאגות. גם לי היו בסה"כ חדשיים נינוחים הרחק מ"מירוץ העכברים" היומיומי ועוד עם בונוס של התנדבות ותחושת תרומה וסיפוק, תחושת הרפתקה והגשמה של חלום ישן, מכרים וחברים חדשים והרבה כיופים.<br /><br />אני נפרד ביום שני בבוקר מחברי SOE ו- WYNN בארוחת בוקר במלון. אני נפרד מחברי ועמיתי בבית החולים. צריך להיות בנתב"נ בצהרי היום - הטיסה יוצאת בשתיים בצהרים.<br />אני גומע מבט אחרון באי מחלון המטוס הממריא...<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0H0QOdOFdI/AAAAAAAADW4/iVHiIb1lJSc/s1600-h/4-1+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422883985926526418" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0H0QOdOFdI/AAAAAAAADW4/iVHiIb1lJSc/s320/4-1+005.jpg" /></a> אני נפרד מ"האי הנעים" - Pleasant Island כפי שכונתה נאורו בעבר.</div><div><br />מהחופים הטרופיים</div><div><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422884334217359314" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0H0kf8Ob9I/AAAAAAAADXI/mieJZdBDZbU/s320/13+009.jpg" /> מהצמחיה השופעת והירוק התמידי בעיניים <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZRGCm6JfkOAuPlKgsfs6D7dUOVXZWF2T-ZhN1J2v_EEpFmp8XmCALFl3CuRA2FGrWfPJeNjUrJTDJv4tGu8tA_1CY7T47LkC7iKLaoTjfpRk0gQEpFLwlkP5hCJCnyR4sbEaHpniGp6s/s1600-h/31-12+007.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422883604330590722" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZRGCm6JfkOAuPlKgsfs6D7dUOVXZWF2T-ZhN1J2v_EEpFmp8XmCALFl3CuRA2FGrWfPJeNjUrJTDJv4tGu8tA_1CY7T47LkC7iKLaoTjfpRk0gQEpFLwlkP5hCJCnyR4sbEaHpniGp6s/s320/31-12+007.jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh3OOyUMCy49V_7MUpGX7NArNwAeeuMFRLUfp1AkXDqQifLGzjEcpmP5dvLN0tFBtemtQ903G_DutQOqdjWVBhHKy9cyO1HFjJzvRPteQW88NHjtryEMKHnHaZlkuCuIfDzY8udtchnth0/s1600-h/1-1+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422883339837885570" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh3OOyUMCy49V_7MUpGX7NArNwAeeuMFRLUfp1AkXDqQifLGzjEcpmP5dvLN0tFBtemtQ903G_DutQOqdjWVBhHKy9cyO1HFjJzvRPteQW88NHjtryEMKHnHaZlkuCuIfDzY8udtchnth0/s320/1-1+004.jpg" /></a> מהפרחים הצבעוניים<br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0HzcokA9YI/AAAAAAAADWU/iJ-2vDyfavo/s1600-h/%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 180px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422883099581150594" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0HzcokA9YI/AAAAAAAADWU/iJ-2vDyfavo/s320/%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D.jpg" /></a> ומהשקיעות המדהימות<br /><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjaN6HZJ6FPuUWQMxuLhMwufBJ3hsqgOAg_Htou3bKfI3NuHCVHdbjKFs7bMlkVsuRp47c_94NozapaZLGZo000OFgZ0CgNa14MrwTdLS_mtHHjWa3VDznkJUy6_P2QZ6X9PpUineIf3uY/s1600-h/12-13+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422882844578955906" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjaN6HZJ6FPuUWQMxuLhMwufBJ3hsqgOAg_Htou3bKfI3NuHCVHdbjKFs7bMlkVsuRp47c_94NozapaZLGZo000OFgZ0CgNa14MrwTdLS_mtHHjWa3VDznkJUy6_P2QZ6X9PpUineIf3uY/s320/12-13+004.jpg" /></a><br />חזרה לחורף הישראלי.</div><div><br />מת כבר להתחבק עם סנדרה מתחת לפוך.</div><div>מת כבר לפגוש את הילדים והמשפחה.</div><div>מת כבר לשניצל ולחמין :-)</div><div> </div><div> </div><div> </div><div>[זהו אני כבר בבריסביין ושולח משם].</div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-24165863013268095452010-01-03T23:00:00.000-08:002010-01-04T05:49:32.834-08:00סוף שבוע אחרוןיום שישי 1.1. הוא עוד יום חופש. סופ"ש ארוך של שישי-שבת-ראשון לפני.אני מנצל את הבוקר לפרק את המרפאה ולארוז את כל הציוד. כבד ברוך השם. יהיה הרבה לשלם על משקל עודף בטיסות חזרה.<br /><br />בערב שוב מזמינים אותי SOE ו-WYNN לארוחת ערב. מגיעים גם ZIN ו- NAING. אוירה נעימה.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgZky3KG8qUUKfzodMZrBrs-rXe6L8S_R7DHqxqB0nIQ6gihfYfxSTA_TUhEy7TszIG61jrAeijW3Rogr0RfHr-LFotQ6VTsaIlPCxWBlOk9EKcwKWR_TkIOdVUwXkxcQt0ilZELMHw-AA/s1600-h/1-1+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422879848997248514" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgZky3KG8qUUKfzodMZrBrs-rXe6L8S_R7DHqxqB0nIQ6gihfYfxSTA_TUhEy7TszIG61jrAeijW3Rogr0RfHr-LFotQ6VTsaIlPCxWBlOk9EKcwKWR_TkIOdVUwXkxcQt0ilZELMHw-AA/s320/1-1+005.jpg" /></a> הזוג נזכר בהכרותם ובחיזור בן 8 שנים בבית הספר לרפואה עד שנישאו, לפני כ-30 שנה!<br />אבא של SOE היה גנרל בצבא הבורמזי ומראשי ההפיכה הראשונה ב-1962. בהמשך היה שר בממשלה כך ש-SOE הוא בן לאליטה השלטונית הבורמזית. SOE היה תמיד מלווה בשומרי ראש בתקופת לימודיו וכן בתקופה שהסתובב עם WYNN. המשפחה של WYNN היתה עשירה – בעלים של 3 מכרות לאבני אודם וספיר בצפון בורמה. בעקבות ההפיכה הולאם רכוש המשפחה והתפתחה אצלם טינה כלפי הממשל הצבאי. WYNN לא רצתה בכלל קשר עם בן למשפחה צבאית עקב הסתייגות משפחתה מכל מה שנודף ממנו ריח צבא. אבל דווקא האבא של SOE מהחונטה הצבאית השביע את בניו שלא לפנות לדרך הצבאית והאמא עודדה אותו ללמוד רפואה. ב-1982, במהלך לימודי הרפואה, האבא חלה בסרטן המעי הגס ונסע ללונדון להינתח ולקבל טיפולים. SOE נסע איתו ל-3 חדשים וכדי לא לאבד את WYNN שלח את אמא שלו למשפחתה כדי לבקש את ידה. הסוף הרומנטי ידוע – הם נישאו. אך החיים לא היו פשוטים. למרות הרקע המשפחתי SOE היה בין המוחים נגד הממשל הצבאי. בהפיכה הצבאית הבאה נגד החונטה השלטת, SOE סומן כמתנגד למשטר וכבן למשפחה מהשלטון הקודם נאלץ לעזוב את בורמה. הוא נמלט ליפן שם היו לו חברים אך לא יכל לעבוד במקצועו כרופא ועבד בעבודות מזדמנות שונות כשוטף כלים, מנקה וכו' (הוא מספר שסנדי, בתו, התביישה בו בגלל העבודות ה"בזויות" שנאלץ לעסוק בהן). לאחר תקופה פתח באופן לא חוקי מרפאה בסיסית למהגרי עבודה בורמזים וטיפל בהם. בהמשך הקריירה שלו מצא את עצמו כרופא על ספינת תענוגות ששייטה במזרח הרחוק עד שיום אחד הספינה הענקית נשרפה כליל ליד סינגפור. החיים הוליכו אותם לפיג'י שם עבדו בבית החולים הגדול במדינה בבירה SUVA במשך כ-9 שנים עד שמצב הבטחון האישי בפיג'י הדרדר וכנופיות החלו לפרוץ לבתים ולהתאנות בעיקר לזרים, ללא מענה הולם מהמשטרה. הם מצאו עצמם בחשש מתמיד לחייהם ורכושם, ובחרדה מהעלול לקרות לסנדי, והחליטו לעזוב לחוזה בנאורו. ולמרות כל תהפוכות החיים הם זוג אופטימי, חייכן, נדיב, אדיב ועדין. אני לא מזהה אצלם מרירות. אני משוכנע שהבודהיזם ולימוד וויפאסנה מקלים ותורמים לתחושת ההשלמה ולשלוותם הפנימית.<br /><br />קשר האינטרנט בבית-החולים התנתק אז אני מתנתק מבית החולים בסוף השבוע. השבת עוברת בעצלתיים ובניחותא עם סיכומי השנה של CNN וקריאה. SOE נתן לי ספרים בנושא וויפאסנה ו- DHARMA שמסקרנים אותי ואני מנסה לתרגל ולהתבונן "בקטנה". מדי פעם אני נזכר להתבונן בתחושותי ללא שיפוט וזה מרגיע. לא נראה לי שאגיע להארה לפני שהפסקות החשמל כאן ייפסקו אבל זה מסקרן ומאתגר.<br /><br />ארוחת צהרים עם SOE במסעדת INDOOR שנדגמה בזמנו ע"י צוות הביקורת הקולינרי.<br /><br />אחה"צ טלפון מפתיע מוויין – מנהל תחנת החשמל המקומית – רוצה לצאת איתנו לתחרות דיג מחר בבוקר? בטח!!! אז מחר ב-6 בבוקר בנמל ANIBARE.<br /><br />בני הזוג שוב "מאמצים" אותי ואני מוזמן לארוחת ערב בחדרם לאחר ש- WYNN חוזרת ממשמרת היום (9-18) בבי"ח.<br /><br /><br />יום ראשון ב-6 בבוקר אני על הרציף בנמל. הסירה של וויין מתאחרת ובינתיים המתחרים האחרים מורידים את סירותיהם למים. ביניהם גם שון ואנחנו מברכים בבוקר טוב לבבי. הסירה מגיעה רק ב- 6:30. וויין לא עליה אבל בנו החורג איבן ו-3 מקומיים: לין הקפטן, פיטר וברון. יוצאים לדרך עם הזריחה היפה מעל המים. מסתבר שהתחרות משש בבוקר עד שש בערב. וויין אמור להצטרף אחה"צ. <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg6WoNy2-UfU0YijR9d3HNg-fU1KlBLKn7KvwqY7KNF6ugq0njIOoE2HTbxzlu0p_Oh_L5v4IXLDILTCJsRM9qd10-GV0699MCHgo820BOJCVFO7x-zZBO548DouicjM7MtOVpSMp_gS7g/s1600-h/3-1+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422879472799155042" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg6WoNy2-UfU0YijR9d3HNg-fU1KlBLKn7KvwqY7KNF6ugq0njIOoE2HTbxzlu0p_Oh_L5v4IXLDILTCJsRM9qd10-GV0699MCHgo820BOJCVFO7x-zZBO548DouicjM7MtOVpSMp_gS7g/s320/3-1+004.jpg" /></a> מיד כשיוצאים מהנמל כל החכות מוכנסות לעמדות, מוטות הצד מוסטים ומחברים פתיונות.<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0Hv52mvn4I/AAAAAAAADT8/WedCWg1bOqc/s1600-h/3-1+003.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422879203520388994" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/S0Hv52mvn4I/AAAAAAAADT8/WedCWg1bOqc/s320/3-1+003.jpg" /></a> עכשיו, יום לפני עזיבתי, נזכרים שניים מהצוות שיש להם ילדים עם בעיות אוזניים ובאמת חבל שלא ידעו שיש א.א.ג. באי... למה משרד הבריאות הנאורי לא הפיץ את הבשורה???מהר מאד השמש עולה למרומי השמיים וקופחת. אני מרגיש שאני נשרף. מזל שיש לאיבן קרם הגנה. מסתובבים סביב כל האי 4 שעות ודגים – יוק! אחת הסירות מודיעה בקשר שתפשה MARLIN – דג ענק שיכול בקלות להגיע מעל 100 ק"ג. אוירת התחרותיות גוברת אך דגים עדיין אַיִן. הקרוז נמשך לו ואנחנו מתפרקדים על הסיפון הקטן עם שתיה ובירות ומתמרחים נגד השמש. לין הקפטן עם מחושי קיבה ואנחנו מורידים אותו בנמל. פיטר הופך לקפטן וממשיכים.</div><div><br />לקראת צהרים מגיעים סוף סוף לשדות הציד שמסומנים, כפי שכבר למדתי, בלהקת צפורים שמרחפת מעל המים. הצלחנו להוציא טונה אחת שמהר מאד מצאה את דרכה לשדות הציד הנצחיים כסשימי עם רוטב סויה ולימון. עכשיו על קיבה מלאה מוכנים להמשיך. אבל היום – אליה וקוץ בה. אנחנו מוקפים בלהקת דולפינים חמודים ו...חמסנים. כל דג שאני מצליח להעלות בחכתי, מתנפל עליו דולפין וקוטף אותו מהקרס. הממזרים האלה חשים את פרפוריו של הדג שנלכד וללא שהיות מתנפלים עליו. אין שום אפשרות לנצח דולפין. הכוח העצום שלו, המהירות והחכמה שלו לא מאפשרים להספיק ולגלגל את הדג מספיק מהר לסירה. כל פעם חוזר פתיון ריק ובאחד המקרים הדולפין חתך לנו את החוט לגמרי ונעלם עם הדג והפתיון היקר. מתסכל. רק עוד WAHOO אחד הועלה לסירה ובשעה שלש, כשחוזרים למזח לאסוף את וויין, אני מודיע על פרישה עם עור שרוף ושרירי ידיים וכתפיים מכווצים. צריך לגמור לארוז ולהספיק לכבס ולהסיר את סרחון הדגים כדי שיתייבש עד מחר.</div><div><br />אני מוזמן לארוחת ערב אחרונה אצל ג'ורג' ודניס.<br />בדרבי אליהם אני נפרד מהשקיעה האחרונה שלי בנאורו.</div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiilzD8KUS6Owopfcjlo1iIvt_oK_jWe3wYpF2YoX4d0Ug1JkXRGOkoS9BZgRAkvNGP3n9GzLeXP6mtxnW2MOhMWwVHqkZANIxFO7xnOYbnCdX2llByPnepozcfsaP4WjMh3KepEPGRiHw/s1600-h/3-1+012.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422878941830549378" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiilzD8KUS6Owopfcjlo1iIvt_oK_jWe3wYpF2YoX4d0Ug1JkXRGOkoS9BZgRAkvNGP3n9GzLeXP6mtxnW2MOhMWwVHqkZANIxFO7xnOYbnCdX2llByPnepozcfsaP4WjMh3KepEPGRiHw/s320/3-1+012.jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi9jQFXIGUonsjLuQiC5_vzkDXR28fvPPXVZHNwLmaqfe0DU83sNwIOtDyAU8LfMUhaXppvSzf6Mh_zwB7i3AOTWvvFBKwpO-1mxIIx3_WB3tnp0ZGDgOcdXJOZkPDbkZmKobiWPQNyaAw/s1600-h/3-1+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422878535002508018" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi9jQFXIGUonsjLuQiC5_vzkDXR28fvPPXVZHNwLmaqfe0DU83sNwIOtDyAU8LfMUhaXppvSzf6Mh_zwB7i3AOTWvvFBKwpO-1mxIIx3_WB3tnp0ZGDgOcdXJOZkPDbkZmKobiWPQNyaAw/s320/3-1+005.jpg" /></a> מסלול ההמראה מחכה לי מחר.</div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-85885991611022000472010-01-01T13:21:00.000-08:002010-01-01T23:32:38.124-08:00ימים אחרונים של 2009ביום שלישי חוזרים לעבודה. כרגיל הכל בניחותא. בצהרים הזמנתי את ד"ר Naing המרדים ושתיים מאחיות חדר ניתוח למסעדת Moon River . קאיטירו בחופש ויש אחות חדשה בשם קרוליין שבקושי עבדתי איתה אבל אם מזמינים והאוכל על חשבוני אז למה לא? אני שואל מדוע טינדה לא מצטרפת – האחיות מצחקקות במבוכה או בלעג ואומרות שהיא פוחדת שבעלה יכה אותה...<br />בערב שוב הזמינו אותי ד"ר SOE ו- WYNN אשתו לארוחת ערב בחדרם שבמלון. נתתי ל WYNN את הדגים והיא הכינה סשימי טעים להפליא – טונה טריה בפרוסות עדינות עם רוטב סויה וג'ינג'ר קצוץ דק דק. אבל לפני הכל אני חייב לטעום מקארי החזיר המפורסם שלה. אני אוכל בתיאבון ומזיע... חבל על הזמן (למתקשים – כשאני אוכל חריף אני מתחיל להזיע). וזה עוד מתובל בעדינות מתוך התחשבות בי!<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhgX_T2MXHivi2RXRQmPYQSOVo-L-4eZ3qHL11LauKCeGtDV2d2aIBbkNE8UXG1zApo4lrIC-dT-Xwy2ilkT9akyNC1LjmcCpmvvUIjh6zowbQFznwOoMYepzEiTBG6eByZM_SJM_7eekE/s1600-h/30-12+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422040932706146738" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhgX_T2MXHivi2RXRQmPYQSOVo-L-4eZ3qHL11LauKCeGtDV2d2aIBbkNE8UXG1zApo4lrIC-dT-Xwy2ilkT9akyNC1LjmcCpmvvUIjh6zowbQFznwOoMYepzEiTBG6eByZM_SJM_7eekE/s320/30-12+001.jpg" /></a> ודווקא לקראת סוף שהותי אני מקבל מקרים ביזאריים ומסובכים.<br /><br />ביום רביעי בבוקר ביצעתי ביופסיה לגידול בנחיר של זאטוטה בת שנתיים. גידול פריך ומדמם מכל נגיעה. דיממה כהוגן למעלה מ-300 סמ"ק ונאלצנו לתת לה עירוי דם. אבל הטמפון עצר את הדימום. אין בנק דם בנאורו. כשצריך לערות דם קוראים לקרובי המשפחה ובודקים התאמת דם ואז לוקחים תרומה מבן המשפחה עם ההתאמה לסוג ולקבוצת הדם של הנתרם. למזלה של הילדה ולמזלי לא היתה תגובה שלילית לעירוי הדם. אני סברתי שצריך לפנותה לאוסטרליה ביחד עם הטיסה שלי. זאת כדי להמנע ממצב שהיא תדמם לאחר עזיבתי ולא יהיה כאן מישהו שיוכל לבצע טמפונדה ולעצור את הדימום. כדי לקבל אישור להטיסה לאוסטרליה היא צריכה כנראה להיות אחייניתו של הנשיא. אז הדרכתי את הכירורג והמרדים כמיטב יכולתי והשארתי טמפונים. נקווה...<br /><br />היה פה בחור עם סרטן לוע שאבחנתי. שלחנו מכתב לאוסטרליה וקיבלנו הצעת מחיר של 140,000$!!! אלאני חושב שאף אחד לא יממן את הטיפול היקר כי המשאבים מוגבלים.<br /><br />אנחנו צריכים לשמוח ולהודות לחברה שבה אנו חיים עם מערכת בריאות שכזו. זה לא מובן מאליו. אנשים מקטרים על סל התרופות בארץ ועל כך שלא מכניסים תרופות מסוימות יקרות וכאן ובמדינות עולם שלישי אחרות לאנשים אין רפואה בסיסית. גם כאן ההחלטה שלא לטפל בעלויות גבוהות במישהו עם פרוגנוזה גרועה נובעת מתעדוף ושיקול שאולי עדיף לטפל ב50 חולים ברי הצלה מאשר באחד שסיכוייו בסימן שאלה (למרות שהמקרה הספציפי הנ"ל דווקא בעל סיכויים טובים). תמיד השמיכה תהיה קצרה...<br /><br />כדי לקלקל את התיאבון, בצהרים קורא לי ד"ר לואיס לראות את הגועל נפש הזה<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sz71REBzOQI/AAAAAAAADDE/rEqIP4byrFM/s1600-h/30-12-2009.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 180px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422040674888530178" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sz71REBzOQI/AAAAAAAADDE/rEqIP4byrFM/s320/30-12-2009.jpg" /></a> חולה סכרתי שלדבריו פשוט גירד את האזור עד שהתפתח הזיהום הנוראי הזה. הבעיה שזה התחיל לפני שבועיים והוא החליט משום מה להגיע רק היום! כשהאוזן כבר כמעט נופלת... לך תבין. אושפז, אלא מה? אין מעבדה בקטריולוגית בנאורו אז אי אפשר לטפל לפי תרביות. מקווה שבחרתי את האנטיביוטיות הנכונות.<br /><br />וכשהגעתי לפנות ערב לחדרי במלון – נס!!! הטלביזיה עובדת. 10 !!! ימים!!! אני מבקש שיתקנו לי את הטלביזיה, מזכיר פעמיים ביום... לאחר אינספור תירוצים והעברת המידע (???) ממשמרת למשמרת ומספר נסיונות כושלים, וחופש של חג המולד ו... נמצא הגאון התורן שהצליח! כיפק היי!!<br /><br />יום חמישי 31.12 הוא יומי האחרון במרפאה. מחר 1.1 יום חופש ובסוף השבוע אארוז. אספתי את כל הסטים הניתוחיים מחדר ניתוח ואני מתחיל לנקות ולקפל את כל הציוד במרפאה.<br />שחררתי את הילדונת המנותחת מאתמול לאחר שההמוגלובין עלה בעקבות עירוי הדם.<br />רבע שעה לפני סיום. אני כבר מתחיל לקפל את הציוד. גמרתי לנקות מכשירים ולהשרות באלכוהול.האחות מבקשת ממני לראות פציינט אחרון. אמרתי בוודאי.ילד בן 9 עם תלונה של דימומים חוזרים מהאף מצד שמאל, מזה שנה. אני מסתכל באף ורואה נקודת דמם קטנטנה בקדמת המחיצה. מתפתה לרשום משחה ולשחררו. אבל יש גם מוגלה בעומק הנחיר. אני מנסה לנגב עם אפליקטור ומבקש ממנו לקנח – לא רואים ברור. נוח לי להשבות בהנחה שהוא מנוזל אבל המקצועיות והאובססיביות שלי לא מניחים לי. חיברתי מחדש את הסקשן – אני אצטרך לנקות אותו מחדש מכל הדם. הוצאתי את הפינצטות – אצטרך לחטא אותן מחדש. ואכן לאחר שנשאבה המוגלה התגלה בעומק הנחיר גוף זר מוזר – מעין זרע של צמח עם קוצים. הצלחתי להוציא. מזל של הילד שהגיע דווקא היום ומזל שלא התעצלתי ונשביתי במה שהמוח רוצה לפעמים להאמין כשנוח לו (ניהול סיכונים... לא להתפס להנחות מוקדמות!). <br />יש תמורה (סיפוק וגאווה מקצועית) לאגרה :-)<br /><br /><br /> היום בערב מסיבה במלון של צוות בית החולים לקבלת השנה החדשה. צריך לעשות השלמות למה שהוחמץ בשבת הקודמת בגלל הפסקת החשמל.<br />ירח מלא היום. השמים בהירים והתאורה הטבעית מצויינת אבל גם החשמל עובד והמוזיקה (הפסיפית בעיקר, גלי עטרי לא באה להם כל כך טוב) רועמת. אלאני מנצח על המנגל.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAvRmqJJb9PUlrfogkjRgiB9EGUgKm9Ylu5fF3neoSRpn1qy1WaMu78EyzU4xMkoLwDFQ8897rTeqxsGtjW98OcZNSgg5Rcxjcd0TWZNqvzkW7OA2Uwq0-G7tzs7eJmp26UMNa-tQggHM/s1600-h/31-12+019.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422040470363767714" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAvRmqJJb9PUlrfogkjRgiB9EGUgKm9Ylu5fF3neoSRpn1qy1WaMu78EyzU4xMkoLwDFQ8897rTeqxsGtjW98OcZNSgg5Rcxjcd0TWZNqvzkW7OA2Uwq0-G7tzs7eJmp26UMNa-tQggHM/s320/31-12+019.jpg" /></a> הפיג'יאנים לא בנמצא בינתיים – מתדלקים בקאווה בחדריהם למעלה. לאט לאט מתקבצים כולם. צריך להשלים את הריקודים שהוחמצו בשבוע שעבר.<br />אז הבנות של פאולין מדגימות ריקוד סמואני (הן חצי סמואניות – האבא), ריקוד גברי מפיג'י,<br /><div align="center"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh5jbDqUyJjR4jm3wjv-sA6spv0lC0MDd1kNtoxNwNzk23iK6w_gXtmPXU3UqFB_e5J_yhcN-0moKMZmXwCMJdtsmG65b-H3b9BAzT6NFQMmdUEZ-pHz88HVd6f0y69SBX7HYSZtdcYgPg/s1600-h/31-12+020.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422040224067011778" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh5jbDqUyJjR4jm3wjv-sA6spv0lC0MDd1kNtoxNwNzk23iK6w_gXtmPXU3UqFB_e5J_yhcN-0moKMZmXwCMJdtsmG65b-H3b9BAzT6NFQMmdUEZ-pHz88HVd6f0y69SBX7HYSZtdcYgPg/s320/31-12+020.jpg" /></a> ריקוד מטונגה וריקוד בורמזי.<br /><div align="right"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sz70mKl4HeI/AAAAAAAADCI/y_VUGeZ2z68/s1600-h/31-12+022.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5422039937916083682" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sz70mKl4HeI/AAAAAAAADCI/y_VUGeZ2z68/s320/31-12+022.jpg" /></a><br />שמחתי נורא שהקשר הלוויני עבד לקראת חצות ויכולתי לעשות את הספירה לאחור (אצלנו, 10 שעות לפני ישראל) ביחד עם סנדרה ואפילו להתנשק בטלפון. גם הפרחים לסנדרה שהזמנתי באינטרנט הגיעו בעיתוי מושלם לפני השנה החדשה של שנינו.<br /></div><div align="right">אחלה התחלה ל- 2010.</div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-47923937787060670492009-12-28T21:30:00.000-08:002009-12-28T21:52:43.536-08:00מסיבת EXPATS ו... סוף סוף יציאה לדיגבשבת שלאחר חג המולד (Boxing day), אחה"צ מתוכננת מסיבה של הזרים (EXPATS) בבית החולים. בשבועיים הקודמים התכנסה "וועדת קישוט" בראשות פאולין ו- Jiosese הפיג'יאני לדון בפרטים ובתכנית. צריך להיות נחמד ומשעשע עם תכנית לריקודים ושירים מכל אומה המיוצגת כאן, אוכל ושתיה למכביר וריקודים (אולי).<br /><br />אבל לפני המסיבה אני שוב מוזמן לארוחת צהריים בחדרם של Soe ו- Wynn. אז מה אם מתוכננת ארוחת חזירים (תרתי משמע) בערב. לאחר הארוחה Soe מקרין לי DVD של שירים בורמזיים על רקע נופי ארצו ועיניו מתכסות בדוק לחלוחית. אין כמו המולדת!<br /><br />הפיג'יאנים קנו חזיר מקומי ומכינים אותי בשיטת Luvo (או Mumu בפפואה) – מכינים בור באדמה עם אבנים מלוהטות, מכסים את החזיר שנוקה וגולח לתוך הבור עטוף בעלי בננה או קוקוס. הפיג'יאנים גם מוסיפים ל"תנור" קסווה (Cassava - מעין בטטה מוארכת מתקתקה) וטארו (עוד צמח שורש ובעל עלים אכילים). כל זה מושאר למספר שעות ובסיומן יוצא בשר רך וטעים. הנשים השתלטו על המטבח במלון ובישלו תבשילים שונים. אני אביא את הסופגניות של Aggiלקינוח.<br /><br />בשעה היעודה כמובן שכמעט ולא הגיע איש. זמן נאורו (ופיג'י). רק עם דמדומים מתחילים להתכנס.<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhzOV0LRBxe1Q278xoUhY94-kpX_yNCvNDQrlEP0hxb6tHO7CIsTDgR3HmyaZKuJN14iiq22lOj6o2i4l4pEd1eBB0ItJwD40m2OeJm9qvhIoBXA5f_4dADF1Uv4iVG890FnG_uYlJadXM/s1600-h/26-12+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420529316896997714" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhzOV0LRBxe1Q278xoUhY94-kpX_yNCvNDQrlEP0hxb6tHO7CIsTDgR3HmyaZKuJN14iiq22lOj6o2i4l4pEd1eBB0ItJwD40m2OeJm9qvhIoBXA5f_4dADF1Uv4iVG890FnG_uYlJadXM/s320/26-12+004.jpg" /></a> הפיג'יאנים מפרקים את החזיר, הנשים הפיג'יאניות חותכות את הקסווה והטארו על מגשים ומנפנפות בעלי קוקוס, בסבלנות אינסופית, כדי לגרש את הזבובים.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhHpSLfd6gk7rUGpE-U3ppalQaXVUJ9bG1EmlV7kipqBKo9TbCr9s3KXh8lyCH7Days0RWnBmqvGwx3z3xAyUFuTzISGaENfg3eIj4b7YHqWlldHuixQGujLnV1OfBAt2Wk_bfHVWy-o_U/s1600-h/26-12+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420529070769238482" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhHpSLfd6gk7rUGpE-U3ppalQaXVUJ9bG1EmlV7kipqBKo9TbCr9s3KXh8lyCH7Days0RWnBmqvGwx3z3xAyUFuTzISGaENfg3eIj4b7YHqWlldHuixQGujLnV1OfBAt2Wk_bfHVWy-o_U/s320/26-12+001.jpg" /></a> אך רצו הגורל ואלוהי נאורו ויש הפסקת חשמל. הערב מתקדם והחשיכה יורדת וחשמל – אין. אז אין מוזיקה ואי אפשר להפגין את הריקודים העממיים בחושך. מספר נרות מייצרים אווירה ויושבים בקבוצות מצומצמות מסביב לבריכת המלון.<br />אבל לאכול אפשר. ולשתות – בוודאי ובוודאי. וללגום קאווה (לא אני) – אפשר. לאור נרות התענגנו על המאכלים אך עקב החושך אינני בטוח שנודע לי מה בא אל קרבי.<br />ואי אפשר להחמיץ את המתנות לילדים שמחלק סבא חג המולד.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEihHkPlQsHw_pFXmHPxBUIrmPAtSVRIVZe_kEKxnQv9yTRewbQJPkyY7d-ZzEBv2I4KItq2uetrEv9400dgwqwnpGHXiIohi0WR7pYJZ5gFu9d910Wi9anE1zxHiaT8ADJ5z1CP74S2NHc/s1600-h/26-12+015.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420528815544090242" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEihHkPlQsHw_pFXmHPxBUIrmPAtSVRIVZe_kEKxnQv9yTRewbQJPkyY7d-ZzEBv2I4KItq2uetrEv9400dgwqwnpGHXiIohi0WR7pYJZ5gFu9d910Wi9anE1zxHiaT8ADJ5z1CP74S2NHc/s320/26-12+015.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj9BRVNM2IFVqtaQty9iDONS5a9vQZTId7RR_VsHr7GpNiVWJjMDwZR7JvyvctWHxUhbsOpt8z0J5jPe-HzzvMd0RREmhp2_OfN9RzlJe96SGBUkdZNdC9ex6ZEQ-b9xf43Ll5lPz7yA2s/s1600-h/26-12+018.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420528583887333906" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj9BRVNM2IFVqtaQty9iDONS5a9vQZTId7RR_VsHr7GpNiVWJjMDwZR7JvyvctWHxUhbsOpt8z0J5jPe-HzzvMd0RREmhp2_OfN9RzlJe96SGBUkdZNdC9ex6ZEQ-b9xf43Ll5lPz7yA2s/s320/26-12+018.jpg" /></a> כטוב ליבנו באוכל ובמשקה ולאור הירח עוברים לאווירת קומזיץ רק בלי המדורה. מספיקים הנרות. רומולו פורט על הגיטרה והפיג'יאנים פוצחים בשירים קצביים שמחים מלווים במחיאות כפיים. אשתו של פיליפו אפילו גררה אותי לריקוד אחד.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAZ5OaZRWaydKsfooo_vANDmKneBECNfk_BnaO-6MtOmJabiI9X7_j22HR1BOl1DUI1HtTw53LbOXnD1WMGT_yWTdqR7VRsl03d5lskp82XiJWbEdqE1ZB-u4em2rewMiQBbmt_T4krB8/s1600-h/26-12+016.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420528329737836050" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgAZ5OaZRWaydKsfooo_vANDmKneBECNfk_BnaO-6MtOmJabiI9X7_j22HR1BOl1DUI1HtTw53LbOXnD1WMGT_yWTdqR7VRsl03d5lskp82XiJWbEdqE1ZB-u4em2rewMiQBbmt_T4krB8/s320/26-12+016.jpg" /></a><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzmVkiO34AI/AAAAAAAAC9Q/Lq1W1eDaawA/s1600-h/26-12+017.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420528081414119426" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzmVkiO34AI/AAAAAAAAC9Q/Lq1W1eDaawA/s320/26-12+017.jpg" /></a> אח"כ הבורמזים פוצחים בקריוקי נוגה, שירי געגוע למולדתם, בסיועו של תקליטור המתנגן במחשב נייד. אני מצטרף לקבוצה זו או אחרת מדי פעם בעיקר כמאזין.<br />הילדים לבושים חגיגי מדי ולא קופצים לבריכה הפעם.<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzmVVEXKlZI/AAAAAAAAC9E/FuQdjkVVs4Y/s1600-h/26-12+019.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420527815697798546" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzmVVEXKlZI/AAAAAAAAC9E/FuQdjkVVs4Y/s320/26-12+019.jpg" /></a> לקראת חצות הגיטרה עברה לצעירים ששרים באנגלית. זה הזמן עבורי לפרוש.</div><div><br />כמובן שהחשמל חזר באמצע הלילה לאחר שהכל הסתיים.</div><div><br />כל יום ראשון עבר עלי בכתיבת דוחו"ת מסכמים למשרד הבריאות הנאורי ולמשרד החוץ. בקצת סטטיסטיקות של רשימות המטופלים והמנותחים. הכסא נמוך, השולחן גבוה והגב נשבר. לפחות מנוחה מההאבסה המתמשכת.</div><div><br />אבל אני מאושר!!! שון מזמין אותי לצאת איתם בסירה לדיג ביום שני בצהרים (גם יום שני הוא יום חופש מכיוון שחג המולד נפל לקראת סופ"ש).<br />בשעה אחת בצהרים נפגשים מאחורי CAPELLE. שון לא מצטרף. נצא חמישה: הקפטן קווין, בנו של שון קנת, כריס שהוא החבר של הבת של שון ועוד גבר מקומי שישמש כנער הסיפון, מארגן החכות והפתיונות. יוצאים בסירה הקטנה של שון שהיא סירה עם שני מנועי ימהה 60 אך ללא תא פנימי אטום אלא רק כסא לקפטן וגגון. אבל הסירה מצויידת בכל הדרוש ל Game Fishing. </div><div>דיג במים עמוקים אחר דגים גדולים מכונה Game Fishing מכיוון שהולכים על דגים שנותנים מלחמה שערה - ציד. רולרים מיוחדים, חוטי דיג עבים ופתיונות מלאכותיים בצורת דגים או דיונונים. משליכים פתיון שנגרר אחר הסירה למרחק רב. הסירה ממשיכה בשיוט ורק כאשר נתפס דג בקרס עוצרים את הסירה ומתחילים לגלגל את החוט ולהביא את הדג לסירה. הדגים הגדולים מאד מועלים לסירה באמצעות אנקול. כדי להתמודד עם הכוח של הדגים הגדולים נעזרים ברתמה מיוחדת לתמוך את החכה. בדיג של דגי ענק (כמו Marlin) יש כסא מיוחד ורצועות הרותמות את הדייג לכסא כדי שלא יימשך לים בעקבות הדג המשתולל שנלחם על חייו.<br />יצאנו לדרכנו במזג אויר מושלם אך עד מהרה התחיל להמטיר. בשלב הזה היה עדיין נעים וחמים והיה זה מחזה מרנין לראות את פני הים מרובבים בטיפות הגשם הגדולות. שעתיים של שיוט וכמעט הקפנו את כל האי ודגים אין. אבל כיף. הקפטן החליט לחזור לאזור מסוים שבו ראינו להקות צפורים וזה אכן הוכיח את עצמו. במהלך כשעתיים העלינו בחכותינו כ-16 דגים מסוגים שונים: טונה Yellow-fin ו- Skipjack, דגי בוניטו כסופים יפהפיים, דג Wahoo מוארך עם שיניים חדות, דג rainbow במשקל של כ 2-5 ק"ג לדג. כל דג כזה דורש מאמץ למשוך ולגלגל ולהביאו לסירה. אבל השיא היום, שלמזלי אני זכיתי בו, היה Yellowfin tuna שהערכנו את משקלו בכ-10 ק"ג. קרע לי את הידיים והכתפיים והגב עד שהצלחתי להעלותו לסירה.<br /></div><div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjyF5-nH_jU-S_cBJan8BEyJxE_b8X-0SCpV8MMYm8ljcA0WfW_o_5B92l2WTsjq7jzdM1Sb7lp9ltAEpdvHholDFyNhnF_quYMIWbEsn0KzdxYbBkqYp-2rPkDogp6ouIJIDU7Xab00KY/s1600-h/%D7%93%D7%99%D7%92+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420527356375543474" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjyF5-nH_jU-S_cBJan8BEyJxE_b8X-0SCpV8MMYm8ljcA0WfW_o_5B92l2WTsjq7jzdM1Sb7lp9ltAEpdvHholDFyNhnF_quYMIWbEsn0KzdxYbBkqYp-2rPkDogp6ouIJIDU7Xab00KY/s320/%D7%93%D7%99%D7%92+004.jpg" /></a> קנת התגלה כבחור כארז. גם הוא וגם "נער הסיפון" ארגנו את החכות והפתיונות, טיפלו בכל הצדדים הטכניים ופירגנו לכריס ולי ליהנות מהדיג.<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzmUrglvlLI/AAAAAAAAC8Q/u06Ow_jf0YU/s1600-h/%D7%93%D7%99%D7%92+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420527101720630450" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzmUrglvlLI/AAAAAAAAC8Q/u06Ow_jf0YU/s320/%D7%93%D7%99%D7%92+002.jpg" /></a> לקראת שקיעה החלה ממש סופה עם מבול ורוח חזקה. הגשם היה כה חזק עד שנאורו נעלמה מעינינו ונראה שהקפטן נלחץ מעט משום שלא היה בטוח בדרכו חזרה. העדר תא אטום גרם לכך שכולנו נרטבנו עד לשד עצמותינו ועם הרוח החזקה התחלתי לקפוא ולרעוד. אבל בזכותו של ה GPS בסירה התקדמנו בכיוון הכללי הנכון עד שצלליתה של נאורו נגלתה לעינינו. שון הגיע למעגן כדי להעלות את הסירה לנגרר שמחובר לג'יפ ונסענו במבול בחזרה ל-Capelle.</div><div><br />הג'יפ צולח את הנהר שנהיה בכביש של נאורו והנאורים פשוט משתגעים. נערים צעירים עם קצף שמפו על ראשם פשוט הולכים במבול ומתקלחים. הילדים משתוללים בשלוליות הענק בכביש, הנערות נעמדות מתחת למרזבים לקבל מקלחת, הקטנים נאחזים בפגושי המכוניות כדי לעשות סקי. המבול מוציא מהם את הג'ננה. כמובן שמול בית החולים האגם הקבוע אבל המים עדיין לא מלחכים את מפתני החדרים.</div><div><br />מאחורי הכלבו (והבית) יש לשון סככה ובה מנקים את הדגים שזה עתה נידוגו. שון מנתח את הדגים במומחיות וביעילות. מנקה את הקרביים. נותן לכל אחד מאיתנו לטעום לב של דג (חי, בוודאי) – לא רע. ותוך כדי הניקוי והפילוט של הדגים מתענגים על סשימי טונה טרי טרי.<br />קנת, כריס ואנוכי הצטלמנו למזכרת פעם אחרונה עם הדג לפני שהוא הופך לסשימי.</div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgLlZnecPaKZGdRL2zq94Iq3SOw9pwf7DlV2BUKUBMtUF3y1QspqsBO81hu_qEXrb4xRZ4p-JMoFJa3velbgJ7GCM_1w6UojFxRO8WiA2q08dX6I0Xpn4zPh6VEu9pry8KRC0VO5mALTvU/s1600-h/%D7%93%D7%99%D7%92+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420526871342728578" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgLlZnecPaKZGdRL2zq94Iq3SOw9pwf7DlV2BUKUBMtUF3y1QspqsBO81hu_qEXrb4xRZ4p-JMoFJa3velbgJ7GCM_1w6UojFxRO8WiA2q08dX6I0Xpn4zPh6VEu9pry8KRC0VO5mALTvU/s320/%D7%93%D7%99%D7%92+005.jpg" /></a> אני חוזר למלון סחוט וצריך במקביל לסחוט את עצמי. איזה כיף לעמוד מתחת למים החמים במקלחת.</div><div><br />מעניין אם היה HASH היום למרות המבול.</div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-14149652750457164252009-12-26T02:00:00.000-08:002009-12-28T22:12:27.323-08:00אין רגע דל – ממשיכים בחגיגותביום ראשון בבוקר יצאתי בגשם שוטף ביחד עם ד"ר SOE להכין את המסלול ל HASH. בבוץ ובבוש פילסנו את דרכנו כדי ליצור מסלול של כ 3 ק"מ (טוב, חלקו בשבילים ובדרכים). חזרתי רטוב עד לשד עצמותי עם מצלמה שהפסיקה לעבוד כי בטפשותי לקחתי אותה איתי בגשם וישר קפצתי לבריכה עם הבגדים והנעליים. הייתי כה רטוב ומטונף שמה שהיה חשוב זה להוריד מעלי את הבוץ וצחנת הזיעה.<br />לאור מזג האויר הגרוע בבוקר, התקשר אלי וויין, בעל הסירה והודיע שהוא מבטל את הדיג שתוכנן לאחר הצהריים. ומה לעשות שדווקא אחה"צ פסק הגשם, זרחה השמש והיה מזג אויר מצוין? הדיג אבוד לסופ"ש זה.<br />אז במקום הדגים הזמנתי את בני הזוג SOE ואשתו WYNN לארוחה במסעדה סינית. בתמורה הזמינה אותי הגברת לארוחת ערב בורמזית בחדרם במלון. היה טעים. במיוחד דג ברוטב עגבניות חריף שמזכיר מאד חריימה.<br /><br />בבוקר יום שני ניתחתי את הניתוחים האלקטיביים האחרונים שתכננתי כאן. אני לא רוצה לנתח מבלי שיהיה לי זמן מעקב סביר אחרי המנותחים ובהמשך השבוע וביום שני הבא תהיה חופשת כריסטמס.<br /><br />בערב – ה- HASH. היה מזג אויר מושלם וכולם נהנו לצעוד בשביל הבתולי שפרצנו שהיה חדש בחלקו אפילו לותיקי החבורה. כמצופה, כ"ארנב" הוכנסתי למרכז המעגל ולקולות השיר הורדתי את הבירה ואח"כ עוד בירה כי... חבשתי כובע. ואח"כ עוד בירה כי... היה לי טלפון סלולרי במהלך ה HASH (משגרירנו מיכאל רונן). ואח"כ... מי כבר יכול לספור :-)<br />ארוחת הערב לסיום במסעדת המלון. למרות שהזמנתי ותיאמתי ותמחרתי ארוחת BBQ – ה"שף" הנאורי, כמצופה, הצליח לאכזב. אין תפוחי אדמה במטבח (באי?) ותחליף הפחמימות לתפוחי אדמה אפויים היה... לחם. נקניקיות צלויות וסוליות של כבש.. מה קרה לעוף בגריל??? התעופף.. וה NICE SALAD שהבטיח היה לא יותר מכרוב קצוץ. מילא. כשאין ציפיות גם אין אכזבות. באיזשהו מקום ציפיתי שכך יראו פני הדברים. קיוויתי להיות מופתע לטובה. בפעם הבאה (בגלגול הבא) – אדע טוב יותר.<br /><br /><br />ביום רביעי בערב יש קבלת פנים במלון, ע"י הנשיא, לעובדי המדינה הבכירים והרופאים והאחיות הבכירות נחשבים כנראה בקטגוריה הזו.<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVGU3XioAI/AAAAAAAAC3M/_VWuvQzQpXY/s1600-h/24-12+009.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419315050884276226" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVGU3XioAI/AAAAAAAAC3M/_VWuvQzQpXY/s320/24-12+009.jpg" /></a> היו קצת נאומים ואז כֵּירָה כמו בקבלת הפנים לוועידה. המון מאכלים שונים, רובם לא טעימים לי. אבל היה תפוז! ותפוח! ופפאיה!<br />בהמשך היו מספר מקהלות של עובדים ממחלקות הממשל השונות או מבני התפוצות השונות שבאי ששרו שירי כריסטמס. החבר'ה מבית החולים גררו אותי איתם למקהלה ומצאתי את עצמי איתם מזמזם שירי כריסטמס או מהמהם אומפפה :-)<br />אבל הכי מצאו חן בעיני ריקודים מסורתיים מטונגה שכיכבו בהם בעיקר בנותיו ובנו של אלאני בעוד שאר בני המשפחה המורחבת (אלאני, אחותו שהיא מיילדת כאן, בן דודו שהוא SUNIA מזכיר הבריאות) מעודדים ברקע. ריקודים מעניינים ומקסימים שמצד אחד יש בהם קצב ושמחה ומצד שני תנועות ידיים עדינות כמו של רקדניות תאילנדיות או מבאלי.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgh5_mmNxzY-f7Y4CIZXpJTsLTWN0SbAwecT2TbC4_jTwHHBhCOouwPaVJIUt52lcZtDS0HiTrWDLj-8k2RsbObGy6hHh51ucw3_9W-GB_jVmgEcSScr0NmNCfS8pC0OuFCvftR37DAwAA/s1600-h/24-12+022.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419314898233658290" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgh5_mmNxzY-f7Y4CIZXpJTsLTWN0SbAwecT2TbC4_jTwHHBhCOouwPaVJIUt52lcZtDS0HiTrWDLj-8k2RsbObGy6hHh51ucw3_9W-GB_jVmgEcSScr0NmNCfS8pC0OuFCvftR37DAwAA/s320/24-12+022.jpg" /></a> <div>במיוחד רוקדת יפה אחת הבנות שלמדה את אומנות הריקוד הלאומי בטונגה.</div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCTByEWx6_dCs8eMBJET8Fe5VP6t-bhqgCXKYUYDmbmsqIlkMD8snE3kG3nyg_yk6TQuBRzACrA85pybSkMumimPDqquZuPOH9mOQTf8YwTwxWujIKc1hMsArfwPtQB9L17AWo2LRlycA/s1600-h/24-12+015.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419314730474679250" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCTByEWx6_dCs8eMBJET8Fe5VP6t-bhqgCXKYUYDmbmsqIlkMD8snE3kG3nyg_yk6TQuBRzACrA85pybSkMumimPDqquZuPOH9mOQTf8YwTwxWujIKc1hMsArfwPtQB9L17AWo2LRlycA/s320/24-12+015.jpg" /></a><br />יום רביעי הוא ערב חג המולד. מקשטים את חדרי המרפאות.<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVF3mnOBTI/AAAAAAAAC20/NyJApJoJdxM/s1600-h/24-12+026.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419314548170425650" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVF3mnOBTI/AAAAAAAAC20/NyJApJoJdxM/s320/24-12+026.jpg" /></a> בבית החולים נערכת אחה"צ "מסיבה" של אחיות המרפאות וחדר ניתוח עם הרופאים ועוד מספר עובדים. באחד מחדרי מרפאות החוץ התכנסנו. בעיקר כדי לאכול (לאחר שד"ר קיקי בירך כמובן). העובדים הביאו אוכל ביתי (כבר אמרתי שהוא לא לטעמי?) ומעט אוכל סיני קנוי. לאחר האוכל טכס המתנות שמתחת לעצ(יץ) חג המולד. כזכור דנלין (המנותחת שלי) קיבלה ממני סלסלה עם טואלטיקה ואני קיבלתי ממנה בושם לגבר, וופלים, קנקן תה קטן ו... הכי משמח, חולצת איים (חולצה פרחונית קלה ואוורירית – כמו חולצת הוואי).<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVFtUQx4kI/AAAAAAAAC2s/tAQcV9qvUzM/s1600-h/24-12+028.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419314371445776962" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVFtUQx4kI/AAAAAAAAC2s/tAQcV9qvUzM/s320/24-12+028.jpg" /></a> ה"מסיבה" הסתיימה במהירה לאחר המתנות וכולם התפזרו.</div><div></div><div><br />25 לדצמבר. חג המולד היום. יום שמשי וחם. השמיים כחולים ונפלאים. סנטה צריך להגיע על גלשן גלים ולא עם מזחלת רתומה לאיילי הצפון..<br />יצאתי למרפסת שטופת השמש כדי לראות האם נעלי ההתעמלות המסריחות והמתפוררות שלי התייבשו לאחר ה-HASH הבוצי. גם אותן גנבו (אני בקומת קרקע). ממילא החלטתי שהן גמרו את הקריירה. אבל לפחות יכלתם להשאיר לי אותן ל-HASH האחרון של יום שני הקרוב? אני לא הולך לשתות בירה מנעל חדשה!!<br />יצאתי לחצר כדי לראות האם הגנב נרתע מהסרחון והחליט להשליכן לאחר שלקח אותן. להפתעתי ראיתי לפתע את הנעליים עומדות זו לצד זו במרפסת של חדר 103. זהו חדר לא מאוייש כרגע. תעלול של הילדים? התעתקות של חפצים דוממים???<br /><br /><br />אחר הצהרים של חג המולד הוזמנתי למסיבה / קבלת פנים של משפחת אופנהיימר – הבעלים של הכלבו CAPELLE. הקשר עם שון, הבן המנהל, נוצר באמצעות שגרירנו מיכאל רונן. האבא המבוגר, דסמונד, מתגורר באוסטרליה והגיע לחג. הוא לבן (נשוי לסופי שהיא נאורית) והוא סיפר לי שהאבא הביולוגי שלו היה יהודי. הנה "הנקודה היהודית" באי. אך הוא אומץ וגודל כנוצרי וכאוסטרלי, שירת בצבא האוסטרלי וכיום הוא "אביר" של מסדר סט. ג'והן ממלטה. במלחמת ששת הימים הוא נרשם כמתנדב אך המלחמה הסתיימה תוך... ששה ימים ולא עלה בידו לממש את התנדבותו. טיפוס צבעוני עם סיפורי חיים וסיפורי גבורה מכאן ועד להודעה חדשה. והכל מגובה בתמונות עם שועי עולם ובמכתבי הכרת תודה שמוצגים לרוחב "קיר התהילה" בסלון ובאלבומי תמונות.<br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVFjcHqLjI/AAAAAAAAC2k/Zd8hGKxSO8I/s1600-h/25-12+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419314201756315186" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVFjcHqLjI/AAAAAAAAC2k/Zd8hGKxSO8I/s320/25-12+001.jpg" /></a> דסמונד, כאמור, מתגורר במלבורן ומנהל את עסקי המשפחה הנרחבים משם (בניה, השקעות, יבוא ויצוא..). את העניינים בנאורו מנהל בנו שון. בן תערובת נאה. כל המשפחה המורחבת (הצד הנאורי), חברים, עובדים בכירים והמי ומי הנאורים מתכנסים לקבלת הפנים המשפחתית בביתם שנמצא בקומה השניה שמעל חנות הכלבו. זקנים, גברים, נשים וטף.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiwXqNP-yU4tbRTWTyj9fp7LkxKKQ8opsCKCFZsc3FrF5uSgzmlGUbuhWgyylFsJ3WYLyUthN7lWXllO3tpvwBYiOt0U0dTwTO0xATB9MrVYQTuDs__qJQ0WKCmHiX7AehRsMwSbr1ciEk/s1600-h/25-12+003.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419313974308028258" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiwXqNP-yU4tbRTWTyj9fp7LkxKKQ8opsCKCFZsc3FrF5uSgzmlGUbuhWgyylFsJ3WYLyUthN7lWXllO3tpvwBYiOt0U0dTwTO0xATB9MrVYQTuDs__qJQ0WKCmHiX7AehRsMwSbr1ciEk/s320/25-12+003.jpg" /></a> הבן שון מארח למופת והכיבוד כיד המלך.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgITX859HsJXO_fVej2xKotU12lFs3d9dFoJ93-K2iPPzLroKHwWBt5eBAEXQncY_MtPE0KLgI79XBkNc4iYMcawcqRYf3r2Du61ehYCoMK_qXXumxkXnoUy9uURe-OiLITIvL0WEX4rJI/s1600-h/25-12+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419310350196186546" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgITX859HsJXO_fVej2xKotU12lFs3d9dFoJ93-K2iPPzLroKHwWBt5eBAEXQncY_MtPE0KLgI79XBkNc4iYMcawcqRYf3r2Du61ehYCoMK_qXXumxkXnoUy9uURe-OiLITIvL0WEX4rJI/s320/25-12+005.jpg" /></a> משקאות אלכוהוליים וקלים חפשי. מגוון מאכלים מכל הסוגים. כל סוגי הבשר (עוף, הודו, כבש, בקר, חזיר), דגים שונים בצורות הכנה מגוונות, סרטנים, סלטים למיניהם, פירות וירקות וקינוחים בשפע.<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVB0KLCIbI/AAAAAAAAC2M/ITV1a72IF4s/s1600-h/25-12+013.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419310090949894578" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SzVB0KLCIbI/AAAAAAAAC2M/ITV1a72IF4s/s320/25-12+013.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg8IP9dx4w6ak1GNZeCsHflz71z52whciIzH2W_XcD68zNhyphenhyphen36byfFrfCnMoZqKgZn27xTUbiD1FGqnHHn6FfjOfIHeKP9yMraO8GoUNZ5WOg_So_SdLCxLrAX_TFYb0Al9-jZO9_15vDs/s1600-h/25-12+014.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419309802009285250" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg8IP9dx4w6ak1GNZeCsHflz71z52whciIzH2W_XcD68zNhyphenhyphen36byfFrfCnMoZqKgZn27xTUbiD1FGqnHHn6FfjOfIHeKP9yMraO8GoUNZ5WOg_So_SdLCxLrAX_TFYb0Al9-jZO9_15vDs/s320/25-12+014.jpg" /></a> ישבתי על המרפסת עם כל האוכל והשתיה וסופי ענדה לראשי כתר פרחים. עם חולצת האיים שקיבלתי אתמול במתנה מדנלין זה שילוב מושלם.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjJdtSkuW2RU38iyLzyTwpMpfHevqr_ZJk-o9qVipJidmjsbZ94JOsSxYQ2UyWWN7GeP1tJ6Lw7pHfO0ZyJgo2Z6IEQ5_b9aq96bDWfyeFRjeO9k3BRxbHz-jDnbmxcEk3BYaMklJDFuos/s1600-h/25-12+018.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419309437441702130" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjJdtSkuW2RU38iyLzyTwpMpfHevqr_ZJk-o9qVipJidmjsbZ94JOsSxYQ2UyWWN7GeP1tJ6Lw7pHfO0ZyJgo2Z6IEQ5_b9aq96bDWfyeFRjeO9k3BRxbHz-jDnbmxcEk3BYaMklJDFuos/s320/25-12+018.jpg" /></a> משוחחים עם הנוכחים על הא ועל דא. דסמונד פוצח בהרצאה היסטורית על גלגוליו של ישו ועל כך שיש הטוענים שכלל לא נצלב אלא מת ונקבר בצרפת (עוד תיאורית קונספירציה). הציל אותי מההרצאה המתישה ג'ורג' שהתקשר להזמין אותי לארוחת ערב בביתם.</div><div><br />נפרדתי מהחבורה ועם השקיעה היפה טסתי למלון להתקלח ולהחליף את בגדי המיוזעים.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-kR13sA5JSW0rMyrDdR55QYj8Bjc81YorsWW08N53Tn6alKttcitNULeDkqsAzy3FU_loaBEHlti9KnXxpAMPLcWrmVOBb8SiIBPSL6TwaI1FlOwV3cPWEAubuWuzi8lhdn7uix60Bm0/s1600-h/25-12+024.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5419307722533660242" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-kR13sA5JSW0rMyrDdR55QYj8Bjc81YorsWW08N53Tn6alKttcitNULeDkqsAzy3FU_loaBEHlti9KnXxpAMPLcWrmVOBb8SiIBPSL6TwaI1FlOwV3cPWEAubuWuzi8lhdn7uix60Bm0/s320/25-12+024.jpg" /></a><br />בקושי התאוששתי מהארוחה אצל משפחת אופנהיימר והרי לי עוד ארוחת ערב אצל ג'ורג' ודניס. לפחות ארוחה קלה הפעם. החברה כללה את פאולין וד"ר זין ושלשתם שקעו בשיחה לגבי תכניות סקר הבריאות שלהם, הגשת דוחו"ת למשרד הבריאות הנאורי ול- WHO כדי לקבל תקציבים. אח"כ השיחה גלשה כמובן לנאורים. שיחה מרה על כך שיש כאן דור צעיר שלם שגדל ללא חינוך והשכלה ראויים ובקושי יודעים קרוא וכתוב. אם לא ייעשה כאן מעשה במיידי, אין עתיד למדינה כי התרומות ייפסקו באיזשהו שלב והנאורים עצמם לא מוכנים לעבוד ולהתקדם ולהשקיע. על מנהגי המין שלהם עם אנקדוטות עסיסיות איך ההוא וההיא נתפסו בפרהסיה. על אינפורמציה מעציבה על ילדות בנות 12 ו-13 שמתפתות ליחסי מין תמורת שוקולד או בירה. על כך שיש לא מעט מקרים של יחסי מין בין מבוגרים לבין קטינות במשפחה (מרבית האסירים הם על רקע זה). על אי השימוש בקונדומים והשכיחות הגבוהה של מחלות מין (עדיין לא HIV למזלם).<br />בניגוד לנאורים שלא משקיעים בחינוך והשכלה, סיפרה דניס על המנטליות של החינוך בטייוואן, במיוחד בטייפה. מגיל הגן הילדים מתחילים ללמוד ב-6 בבוקר! נשארים עד אחה"צ בכיתה ומכריחים אותם לנמנם עם הראש על השולחן בכיתה לחצי שעה כל צהריים כדי ש"ימלאו את הבטריה". הלימודים נמשכים לתוך אחה"צ ולפנות ערב ממשיכים לחוגי העשרה (אנגלית, מחשבים, מתמטיקה – לא חוגי כיף) עד הלילה ורק ב-9 בערב מכינים שיעורים והולכים לישון בחצות או לאחר מכן. בקושי נשאר זמן לישון בלילה. על טלביזיה ופלייסטיישן אין כמעט מה לדבר. אין משחקים עם חברים בשכונה. בסופי השבוע הילדים בד"כ מתאמנים בכלי נגינה מספר שעות או ספורט. לא נשאר כמעט זמן לילדות אמיתית. כך זה עד גיל 18 ולאחר מכן לאוניברסיטה (כ-90% ממשיכים ללימודים אקדמיים). אי אפשר כמעט למצוא ג'וב בטייוואן אם אתה לא אקדמאי. אפילו מפקידת הקבלה מצפים שתהיה בעלת תואר. את העבודות ה"שחורות" מבצעים פועלים זרים מתאילנד ופיליפינים או כפריים מהאזורים הדרומיים של טייוואן שהם אזורים פחות אורבניים. חברה תחרותית, מאד דוחפת להצלחה ולאמביציה, חברה מלחיצה מאד.<br />אז מה עדיף? כנראה שהאיזון צריך להיות איפשהו בין הבטלה וחוסר הרצון ללמוד ולהתפתח כפי שרואים בנאורו לבין הפושריות הטייוואנית. אולי בארצנו בסופו של דבר לא כל כך גרוע.</div><div><br />אני הולך לישון מפוצץ.<br />ומחר המסיבה של ה EXPATS.<br />מתחיל להראות כמו החגים אצלנו :-)</div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-80710965337765733182009-12-18T19:43:00.000-08:002009-12-18T19:43:00.377-08:00מתחילים את חגיגות חג המולדביום רביעי בצהרים הרציתי בנושא אאג. ההרצאה כוונה לרמה בסיסית ביותר כדי להתאים לאחיות ועובדי בריאות ללא הכשרה ברפואה לטובת בדיקות סקר ואיתור והכנת חולים לקראת ביקורי אאג עתידיים באי. למרות <strong>שכולם</strong> הוזמנו, טרחו והגיעו רק הרופאים ו-3 אחיות. כל שאר האחיות ועובדי בריאות הציבור - התאדו. הפסקת צהרים...<br /><br />בערב הוזמנתי לארוחה בביתם של ג'ורג' (הקונסול) ודניס אשתו ביחד עם קים – סגניתו וד"ר זין הבורמזי – מנהל המערך של בריאות הציבור. סוף סוף אוכל ביתי – סלטי פסטה ופיצה. את האוירה אני סיפקתי עם 2 בקבוקי למברוסקו (אוסטרלי, אלא מה?). יושבים ומקטרים כמה קשה להשיג ולהתקדם עם הנאורים...<br /><br />אוירת חג המולד באי כבר מתחילת דצמבר. בכל החנויות מקשטים. עצי אשוח (מלאכותיים) בחנויות, במלון ובבתים. בשעות הערב מנצנצים בבתים רבים אורות צבעוניים מהבהבים. זו גם תקופה של מסיבות וארועים.<br /><br />גם בית החולים התקשט ונערך לקראת ארוחת הצהריים החודשית שהוקדמה ליום שישי זה שלפני חג המולד. יש תחרות של קישוטים בין המחלקות השונות, תהייה תחרות שירה בין מקהלות של המחלקות השונות וכמובן ארוחה עשירה. כולם התבקשו להגיע בצבעי החג – אדום וירוק.<br />תראו איזו יצירתיות ואיזה הומור בביתן של ההדרכה. פאולין קיבצה את המנקות שהן אלו שקלעו את כובעי הקש המקסימים הללו. והשלד מככב כסבא חג המולד.<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhp_p9QrMNvSRSFSVT7aUNy1jShECvHJ8LT_H5pP7PvkjoS1iBy1FTpmbD4euho_wiIUQ5q7kZAtBYxFKlFw9hQQ9bztNphunQ9I4N5Kb1qfBwSlaNl-P2APQmXUoH-BLb3pY2cQLWB3dY/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416734840124578946" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhp_p9QrMNvSRSFSVT7aUNy1jShECvHJ8LT_H5pP7PvkjoS1iBy1FTpmbD4euho_wiIUQ5q7kZAtBYxFKlFw9hQQ9bztNphunQ9I4N5Kb1qfBwSlaNl-P2APQmXUoH-BLb3pY2cQLWB3dY/s320/X-mas+in+RON+Hospital+005.jpg" /></a><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywbhT-Oq4I/AAAAAAAACts/WAHwUiFic94/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+003.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416734710930779010" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywbhT-Oq4I/AAAAAAAACts/WAHwUiFic94/s320/X-mas+in+RON+Hospital+003.jpg" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywbWNGj9oI/AAAAAAAACtc/Vy3x5yaHynw/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416734520108119682" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywbWNGj9oI/AAAAAAAACtc/Vy3x5yaHynw/s320/X-mas+in+RON+Hospital+004.jpg" /></a><br />בשעה אחת בצהריים מתכנסים ברחבה המקורה. שר הטקס הוא Sunia. שר הבריאות בחו"ל...<br /><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhtCbFXtYzwKxhTqya8ti7siLSWR3jOD7aMhxEHMF8zL1W_7gjrP119pISLcPJJRl_SUeGPuTw1j35Lh-IfOE3-KBkTyJ1RYgav_MOVkB_oHDWhOWQa_DAtq0umsVmxIR9wOUMssUhzhN4/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+006.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416733340694804834" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhtCbFXtYzwKxhTqya8ti7siLSWR3jOD7aMhxEHMF8zL1W_7gjrP119pISLcPJJRl_SUeGPuTw1j35Lh-IfOE3-KBkTyJ1RYgav_MOVkB_oHDWhOWQa_DAtq0umsVmxIR9wOUMssUhzhN4/s320/X-mas+in+RON+Hospital+006.jpg" /></a> עובדים רבים אכן בצבעי החג, מתקשטים, אביזרים משעשעים וכולם עליזים ושמחים. אגב, הנאורים מאד אוהבים לצחוק, מכל דבר..<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMW_B4CfZ9aXS561WWdSxhflaNZ2N_D3LhBzOFAoGnPEkVgT7C8s0Cd681p6DOQ_qJfOuCd33UbAkm2TF9otMbHty0_wR8lj40CmkyC8Oi7v67gf7QIH3oIPEMAtW9bGaN5hadwlNC6j0/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+009.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416732406877136418" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiMW_B4CfZ9aXS561WWdSxhflaNZ2N_D3LhBzOFAoGnPEkVgT7C8s0Cd681p6DOQ_qJfOuCd33UbAkm2TF9otMbHty0_wR8lj40CmkyC8Oi7v67gf7QIH3oIPEMAtW9bGaN5hadwlNC6j0/s320/X-mas+in+RON+Hospital+009.jpg" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywZPpdezQI/AAAAAAAACr0/AwmA09qAi_Y/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+014.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416732208438103298" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywZPpdezQI/AAAAAAAACr0/AwmA09qAi_Y/s320/X-mas+in+RON+Hospital+014.jpg" /></a><br /><div><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywYxYqV-bI/AAAAAAAACrk/3YilsOjefqA/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+018.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416731688532572594" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywYxYqV-bI/AAAAAAAACrk/3YilsOjefqA/s320/X-mas+in+RON+Hospital+018.jpg" /></a> וגם אני משתף פעול בחולצה אדומה ועלה ירוק בכיס החולצה<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj9N5-ODXmv48Ke3F3jHdJP4VF9vgIkuzic8XH2jQGIYnJ-_1LZnZgkNQRKBh2El0TRwlvDRKOUKWrfTV8cdum_iT8qgSDlYmfUH7QmaNX8yysma_rRovrW7QaZ6XVrjzuDRD6Ui-LUP8M/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+012.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416731394045294994" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj9N5-ODXmv48Ke3F3jHdJP4VF9vgIkuzic8XH2jQGIYnJ-_1LZnZgkNQRKBh2El0TRwlvDRKOUKWrfTV8cdum_iT8qgSDlYmfUH7QmaNX8yysma_rRovrW7QaZ6XVrjzuDRD6Ui-LUP8M/s320/X-mas+in+RON+Hospital+012.jpg" /></a> מחלקים תעודות הוקרה ושי לעובדים המצטיינים, נפרדים מאחיות שפורשות לגמלאות ו... אוכלים.<br />לאחר הארוחה 4 מקהלות של העובדים (מנהלה, אחיות, בריאות הציבור ופארא-רפואיים) מציגות את שירי החג שהכינו. לאורך השבועיים האחרונים אני שומע אותם מתאמנים ברצינות והתלהבות אחרי שעות העבודה. הנאורים אוהבים ויודעים לשיר (בזכות שירת מקהלה כנסייתית). אכן, האימונים השתלמו – השירה מקסימה וההרמוניה הקולית מדהימה.<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywYU8fS75I/AAAAAAAACrU/so_CpUVPBW4/s1600-h/X-mas+in+RON+Hospital+020.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416731199933706130" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywYU8fS75I/AAAAAAAACrU/so_CpUVPBW4/s320/X-mas+in+RON+Hospital+020.jpg" /></a> סופשבוע "עמוס" לפני. אני ה-HARE (ה"ארנב") של ה- HASH ביום שני הקרוב וצריך להכין ולסמן מסלול ואני מקווה לצאת סוף כל סוף לדיג ביום ראשון!</div><div></div><div>רציתי להוסיף וידאו אבל לא מסתדר לי בבלוג. חבל לכם...</div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-28915435544934192572009-12-17T17:31:00.000-08:002009-12-18T15:41:58.132-08:00עולם הפרסוםפוסט זה מוקדש כמובן לסנדרה :-)<br /><br />עדיין לא נתקלתי במשרד פרסום בנאורו ומסופקני אם יש.<br />"אנשי הקריאייטיב" פשוט מציירים על הקירות.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj2ic6M4rdnpqJrZLyc7rkTeEh_OsgEQWpeyNGUMgUHboQ7RAtifHT_fyrjMfsL8alyr_BsNly2lpnXmUPWpVCMdWqcqSF9bqEOfEJdD9Rs2Pn5avoz1l5P2rcCzIRbMrmgzN5d0dfafrs/s1600-h/pic+016.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416724241299287298" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj2ic6M4rdnpqJrZLyc7rkTeEh_OsgEQWpeyNGUMgUHboQ7RAtifHT_fyrjMfsL8alyr_BsNly2lpnXmUPWpVCMdWqcqSF9bqEOfEJdD9Rs2Pn5avoz1l5P2rcCzIRbMrmgzN5d0dfafrs/s320/pic+016.jpg" /></a><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgKd6_RpLTBYRYaRLl-L59t_BK3O1USI0kFPKYD-9Szv8FXq_CoEp1gWy9BHm-LQQoQSqACKNuSMPtCV70coGvPoDrg2es8zat5FQ_lA2n9Hhdnrayb-FDecgnoCEz2u-PTAwcHwlEf5gs/s1600-h/7-12+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416724063363062274" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgKd6_RpLTBYRYaRLl-L59t_BK3O1USI0kFPKYD-9Szv8FXq_CoEp1gWy9BHm-LQQoQSqACKNuSMPtCV70coGvPoDrg2es8zat5FQ_lA2n9Hhdnrayb-FDecgnoCEz2u-PTAwcHwlEf5gs/s320/7-12+001.jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiPCw4nzWUJAbleOpK4mqXhOPcYA1IFrn-YwOW0A4Ud9pWUh8NHKbGcXV6Lr_jMKh3VKRo5w8MXYdcurDsDMrHRnNVWdjWRYcnMmPt0-8fMwgH53Q33Sr0xel_loUjwmWq8feTaQnPjuAI/s1600-h/7-12+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416723911441406930" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiPCw4nzWUJAbleOpK4mqXhOPcYA1IFrn-YwOW0A4Ud9pWUh8NHKbGcXV6Lr_jMKh3VKRo5w8MXYdcurDsDMrHRnNVWdjWRYcnMmPt0-8fMwgH53Q33Sr0xel_loUjwmWq8feTaQnPjuAI/s320/7-12+002.jpg" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywRiizLEfI/AAAAAAAACqA/AkXaelFOMsY/s1600-h/pic+014.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416723736974529010" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywRiizLEfI/AAAAAAAACqA/AkXaelFOMsY/s320/pic+014.jpg" /></a> ישנם תשדירי מידע והדרכה בעיקר המועברים ברדיו המקומי ובשידורי ה TV המקומית (מי קולט אותם?). למשל, מודיעים שהגיע רופא א.א.ג.לאי או שיש צעדה WALK FOR LIFE.<br />עוד דרך לתקשר ולהפיץ מידע או להעביר מסר של חינוך לבריאות היא באמצעות שליחת מסרונים (SMS) לכלל משתמשי הסלולר. פעם, פעמיים ביום אני "מופצץ" במסרון חינוכי מ DIGICEL כדוגמת:</div><div dir="ltr" align="left">"Eat plenty of FISH – no oil as your body cries when you fry! Fried fish, unfriendly dish""Be diabetic wise eat LESS fatty, salty and sugary foods"</div><div dir="rtl" align="right">ומסרונים המאיצים להתקין רינגטונים וכד'.</div><div dir="rtl" align="right"><br />בערוצי פיג'י ואוסטרליה הנקלטים בלווין יש כמובן פרסומות כמקובל.</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">המפרסמת העיקרית באי היא חברת הסלולר היחידה DIGICEL. בכלל יש להם שיטת שיווק אגרסיבית למדי. בהיותם מונופול הם יצרו מצב שלא ניתן להתקשר מהסלולים למספרים נייחים וכך זה מאלץ יותר ויותר אנשים להתחבר לסלולרי. כבר רואים לא מעט ילדים שמסתובבים עם סלולרי. הם אפילו השקיעו וצבעו חנויות וקיוסקים שמוכרים כרטיסי טוקמן שלהם. אני מכנה זאת "הקולוניאליזם החדש" (של תאגידים).</div><div dir="rtl" align="right"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhNr-NtIuwKI-S0xwPepwflGkBKSnQNExOYann008uT2KwLieWRoLCS7wLVb1t7sNjS_lF1Q8g6ivAK-FwS1YCVX32WB3G3JfrfMP8_JRYLawjCdf0FHA0yn5UmMgL-sV5c5tE_vg6cMFA/s1600-h/%23+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416723555467021202" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhNr-NtIuwKI-S0xwPepwflGkBKSnQNExOYann008uT2KwLieWRoLCS7wLVb1t7sNjS_lF1Q8g6ivAK-FwS1YCVX32WB3G3JfrfMP8_JRYLawjCdf0FHA0yn5UmMgL-sV5c5tE_vg6cMFA/s320/%23+001.jpg" /></a> רק בחודש השני לשהותי באי ראיתי שהוקם לראשונה שלט חוצות באי, היחידי בינתיים. של...<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhOX9bLvIlPbVJGyB8J5vHJaF-WojuUV2qg9_khOKTsEXNPawARIOPg-Zho_xY1xS_p4gseNYP9Z6bID88pQs3THPMjfQZ6fZW4UlLYREOHeKW5Zit_bF-_246UVojIP4GZiKukgE_Z9MA/s1600-h/%23+018.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416723396362745170" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhOX9bLvIlPbVJGyB8J5vHJaF-WojuUV2qg9_khOKTsEXNPawARIOPg-Zho_xY1xS_p4gseNYP9Z6bID88pQs3THPMjfQZ6fZW4UlLYREOHeKW5Zit_bF-_246UVojIP4GZiKukgE_Z9MA/s320/%23+018.jpg" /></a> כמובן.</div><div> </div><div>אז זהו, מחלקת מדיה יכולה לצאת להפסקה ארוכה וללכת לדוג :-)</div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-36297229825417348012009-12-17T08:30:00.000-08:002009-12-18T15:29:56.401-08:00הממשלמאז שזכתה בעצמאותה ב- 1968, נאורו היא רפובליקה דמוקרטית. היא למעשה הרפובליקה העצמאית הקטנה בעולם. יש בעולם רק 2 מדינות עצמאיות קטנות ממנה (בשטחן): הוטיקן ונסיכות מונקו. נאורו הקטנטונת (כ-10000 תושבים בלבד, זוכרים?) מחולקת ל-14 נפות שמאוגדות ל-8 מחוזות בחירה.<br />שיטת בחירת הממשלה היא פרלמנטרית. בפרלמנט יש 18 חברים, הנבחרים מדי 3 שנים. חברי הפרלמנט נבחרים על פי מפתח של מחוזות (ובעצם על פי מפתח של המשפחה המורחבת / "שבט"). יש התאגדות רופפת של מפלגות אבל מרבית חברי הפרלמנט מעמידים עצמם לבחירה כעצמאים. לעיתים קרובות העניינים נקבעים על פי העניין שעומד על הפרק והקואליציות נוצרות לפי חברויות ולפי אינטרסים.<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywPN5JDvpI/AAAAAAAACoI/Gbj_FSuMRiA/s1600-h/%23+016.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416721183171395218" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywPN5JDvpI/AAAAAAAACoI/Gbj_FSuMRiA/s320/%23+016.jpg" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywO_WaKP9I/AAAAAAAACn4/5OS6-C_hLig/s1600-h/%23+015.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416720933329715154" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SywO_WaKP9I/AAAAAAAACn4/5OS6-C_hLig/s320/%23+015.jpg" /></a> במקביל לפרלמנט ישנה מועצת האי שחבריה נבחרים אך תפקודה מוגבל בייעוץ לממשל והיא משוללת כוח ממשי. בגלל שיטת בחירת הנשיא, ע"י הפרלמנט, שיטת הממשל אינה יציבה. הפרלמנט יכול להחליף את הנשיא בהצבעת אי אמון. בין 1989 ל-2003, לדוגמא, התחלפו הנשיאים 17 פעמים. פעמים רבות אותן 2 דמויות במשחק כסאות מוסיקליים.<br /><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg2GGBouHuVPUsICmAV1peU_8YK1b08SHXiOooWsAdYgin2EXB6HbdMiqsshokyf6evJAmx4mGcybHZx396z1upZaSVncdWnLO9csleSZ9GOaUekvNtVhWeQOP84qWyPSqIOAHzQf8mRv4/s1600-h/President.bmp"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 152px; FLOAT: right; HEIGHT: 189px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416720629015488242" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg2GGBouHuVPUsICmAV1peU_8YK1b08SHXiOooWsAdYgin2EXB6HbdMiqsshokyf6evJAmx4mGcybHZx396z1upZaSVncdWnLO9csleSZ9GOaUekvNtVhWeQOP84qWyPSqIOAHzQf8mRv4/s200/President.bmp" /></a><br />הנשיא הנוכחי הוא Marcus Stephen, האלוף בהרמת משקולות, שזוכה לפופולריות ציבורית גבוהה וליציבות ממשלית יחסית – הוא מכהן בתפקידו מ-2007.<br /><br /><div></div><br /><br /><div></div><br /><br /><div></div><br /><br /><div></div><br /><div></div>הנשיא הוא זה שממנה את הממשלה שמונה 5-6 חברים (שהם גם חברי הפרלמנט). כל שר אחראי על מספר משרדי ממשלה. מרבית הפקידות הציבורית הבכירה (מנכל"י המשרדים) הם שכירים בחוזה ממדינות אחרות. בניין הנשיא וחלק ממשרדי הממשל צמוד לבנין הפרלמנט אך יש עוד מספר משרדי ממשלה בחלק אחר של האי.<br /><div></div><div></div><div></div><div></div><div></div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjx0m-iH7b1VVswuaiugJG62ScURJ8yR4ta3fTSuCf5UEv7vzOurAnMVFiZFX6LjBU-r-DeyZFRtXed6ldC-cmYUazTna0g-Wfe5_BNPhwheA27SC8YSwVi84OAd6ZBFlbk6ZoM_7ovSMA/s1600-h/%23+017.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416720385807304322" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjx0m-iH7b1VVswuaiugJG62ScURJ8yR4ta3fTSuCf5UEv7vzOurAnMVFiZFX6LjBU-r-DeyZFRtXed6ldC-cmYUazTna0g-Wfe5_BNPhwheA27SC8YSwVi84OAd6ZBFlbk6ZoM_7ovSMA/s320/%23+017.jpg" /></a><br />חוקי החזקה בקרקע של נאורו מורכבים במיוחד: לכל אזרח נאורו יש זכויות מסוימות לגבי כל שטח באי, המוחזק על ידי משפחות ויחידים; לממשלות ולחברות אין שטח והן חייבות להחכיר את השטח מבעליו. אנשים שאינם אזרחי נאורו לא יכולים להחזיק באדמה. למעשה נוצר מצב שבו אזרחי נאורו יכולים להחזיק בשברי אחוזים של חלקות קרקע מסוימות וליהנות מדמי חכירה של קרקע זו על ידי חברות, סוחרים, ממשלה וזרים. זה, מן הסתם, תורם למוטיבציה נמוכה לעבודה פעילה מכיוון שבעלי הקרקע יכולים ליהנות מהכנסה פסיבית, גם אם היא מינימלית. זה גם "תוקע" יוזמות ממשלתיות כי צריך להשיג הסכמה של כל בעלי הקרקע לכל תכנית פיתוח ושינוי ייעוד.</div><div><br />לנאורו יש מערכת חוקים מסובכת. בית המשפט העליון ובראשו השופט העליון דן בענייני חוקה. בנושאים אחרים מערערים לבית המשפט לערעורים, המונה 2 אנשים. הפרלמנט לא יכול לשנות את החלטות בית משפט זה, אך לגבי פסיקה של בית המשפט לערעורים ניתן לפנות לבית המשפט העליון של אוסטרליה. אך זה קורה רק לעתים נדירות. בתי המשפט מורכבים מבתי משפט אזוריים ובתי משפט לענייני משפחה, בראש כל אחד מהם יושב שופט שלום מקומי, שהוא גם הרשם של בית המשפט העליון. לבסוף, יש 2 דמויי בתי משפט: מועצה לערעורים ציבוריים והמועצה לערעורי משטרה, שניהם מנוהלים בידי השופט העליון. אגב – גם חלק מהשופטים "מיובאים". בטיסה לנאורו ישב לידי שופט מאיי שלמה. במסיבת הקאווה השתתף התובע הראשי של האי שהוא מפיג'י.<br /><br />לנאורו אין כוחות צבא חמושים. ההגנה שלהם היא באחריות אוסטרליה.<br />יש משטרה מקומית. ויש כלא – כל פעם מביאים לבית החולים אסירים לבדיקה (בסרבלים כתומים – כמו בשורת הנידונים למוות בארה"ב..).<br />בכל בית עסק גדול, חברה ממשלתית, אתר בניה או ליד בתי הזרים ובכירי הממשל יש מאבטחים אזרחיים – מן הסתם בעיקר כדי למנוע גניבות. גם למסיבות במלון, כשיש VIP, שוכרים מאבטחים חיצוניים. </div><div><br />מאז עצמאותה הצטרפה נאורו לחבר העמים הבריטי, למספר ארגונים פאן-פסיפיים אזוריים ולארגונים בינלאומיים והתקבלה כחברה באו"ם ב-1999. כוח ההצבעה שלה בעצרת הכללית ובוועדות האו"ם שווה לזה של מעצמה... </div><div>...ומכאן – אנחנו כאן!!</div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-10358147914619236092009-12-15T09:10:00.000-08:002009-12-15T09:10:00.198-08:00הנאורים – כיוםכיום כ 60% מתושבי האי הם נאורים, כ 25-30% יוצאי איים אחרים בפסיפיק, כ 8% סינים והשאר לבנים. לאורך שנות הכיבוש והמגע עם אוכלוסייה חיצונית נוצרו כמובן תערובות שונות.<br /><br />רוב התושבים נוצרים (שני שלישים פרוטסטנטים ושליש אחד קתוליים). יש גם בודהיסטים ובהאים. ככל שחיפשתי, לא מצאתי עדות להיסטוריה יהודית משמעותית באי. יש סיפור על אחד ממהנדסי המכרות האוסטרלים, יהודי במוצאו עם זקן תיש. באחד הערבים, לאחר שהשתכר והפסיד בהתערבות שתיה, נאלץ לקצץ את זקנו.<br /><br />להתמערבות ולעלייה ברמת החיים מאז הקמת המדינה, יש גם השפעות שליליות על החברה. אחוזי ההשמנה בנאורו הם מהגבוהים בעולם. הפרסומים מצטטים ש- 90% מהמבוגרים נמצאים במצב של השמנת יתר.<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SycsA4_PiKI/AAAAAAAAClw/x7S35lb2eTc/s1600-h/8-12+024.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415345470745577634" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SycsA4_PiKI/AAAAAAAAClw/x7S35lb2eTc/s320/8-12+024.jpg" /></a> לדעתי האישית, ממראה עיניים, הסטטיסטיקה הזו השתפרה. אני מעריך שרק כ60-70% מהתושבים המבוגרים עם השמנת יתר ואחוז קטן הרבה יותר עם השמנת יתר מורבידית. מיעוט הילדים שמנים וגם בקרב בני הנוער האחוז לא כה גבוה. מה שכן, הם פשוט גדולים ומסיביים – כמו פולינזים ומאורים.<br /><br />לנאורו יש את האחוז הגבוה ביותר בעולם של סוכרת מסוג 2, יותר מ- 40% מהאוכלוסייה נגועה במחלה. כמובן שמלווה לזה אחוז גבוה של מחלות לב, יתר לחץ דם, ארועים מוחיים, מחלות כליה (עד אי ספיקת כליות ודיאליזה) ופגיעה בעיניים מהסכרת. תוחלת החיים הממוצעת בנאורו ירדה ל-58 שנים לגברים ו-65 שנים לנשים. לעומת זאת שיעורי הילודה גבוהים. נשים מתחילות ללדת כבר בגילאי העשרה (צריך להעביר את שעות הפנאי בלי חשמל, לא?) ולא נדיר למצוא נשים צעירות בשנות העשרים עם חמישה, שישה ושבעה ילדים.<br /><br />אחד הדברים שמשעשעים אותי תדיר הוא השמות שניתנים לחלק מהילדים. מעבר לשמות נוצריים או מקומיים, נראה שההורים פשוט משתעשעים בעצמם עם שמות ילדיהם (או שנגמרים להם השמות בשלב מסוים..). שמות לדוגמה: J-one, America, D-one, Ily-J (= I love you – Jesus), My-lady, שני אחים Jon-C ו- Jon-Q, My Own, Elle-Lady; לאמו הקשישה של הנשיא קוראים Sunshine.<br /><br />חוקי החזקה בקרקע של נאורו אינם רגילים: לכל אזרח נאורו יש זכויות מסוימות לגבי כל שטח באי, המוחזק על ידי משפחות ויחידים; לממשלה ולחברות אין שטח והן חייבות לחכור את השטח מבעליו. אנשים שאינם אזרחי נאורו לא יכולים להחזיק באדמה.<br /><br />רבים מהנאורים חיים בבתים חד קומתיים. מרבית הבתים הם מעין צריפים שהוטלאו להם תוספות. הבתים, ברובם, נראים טלאי על טלאי. סדר ונקיון הוא לא בעדיפות עליונה. פה ושם יש גם בתי אבן.<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj93Kj-_AWHZjDNLkmf6WdXsXVYGELjnhPehrP9v4x0ad1O4Ggb6mPxPIjvmNhEwS1KY2tvybupWFkYWhM7bm8yCwdlYp0Yp5JvnfT5U2YXfoI5Pz5Xbj1OAKuhhYx43T9sBAa_190bX7s/s1600-h/%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 180px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415345134819488018" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj93Kj-_AWHZjDNLkmf6WdXsXVYGELjnhPehrP9v4x0ad1O4Ggb6mPxPIjvmNhEwS1KY2tvybupWFkYWhM7bm8yCwdlYp0Yp5JvnfT5U2YXfoI5Pz5Xbj1OAKuhhYx43T9sBAa_190bX7s/s320/%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95.jpg" /></a> מול בית החולים ישנו שיכון עוני, ממש סלאמס, של בתים ששימשו את פועלי חברת הפוספטים האוסטרלית. חלק משיכוני הרכבת האלה (מה שעוד נשאר במצב ראוי למגורי אדם) מאוישים. ייתכן אפילו ע"י פולשים. שם נראה לי שמרוכז העוני העיקרי באי. ילדים באמת במצב מוזנח, מתרוצצים לבד, הרבה תחלואה, היגיינה לקויה, טפילי עור כגון SACBIES. ראו את "מגרש המשחקים" שלהם..<br /><br /><div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHd4y4Ye7Q-HQo05fjTItFqqzmxV5ha2l8aMH5anSoyF1pJalyK-m0apxI-gvUeostQ_ty7l-EBsJPmFn2gXRdXpGI5jBCccwhIQ1eeth8pnEjBDlETlEBhDpBUex-eAXawFhi06ujxqQ/s1600-h/%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%951.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 225px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415343239438056818" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHd4y4Ye7Q-HQo05fjTItFqqzmxV5ha2l8aMH5anSoyF1pJalyK-m0apxI-gvUeostQ_ty7l-EBsJPmFn2gXRdXpGI5jBCccwhIQ1eeth8pnEjBDlETlEBhDpBUex-eAXawFhi06ujxqQ/s400/%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%951.jpg" /></a> המון נאורים מסתובבים יחפים. כשמתחילים ללכת אין סנדלים או נעליים ובהדרגה מפתחים כפות רגליים כמו בדואי. על המדרכות הלוהטות, על החצץ הדוקר, בים בינות לסלעים החדים – אין בעיה..<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SycpSPPuXnI/AAAAAAAAClY/fKVQef5zekk/s1600-h/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%951.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 180px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415342470243180146" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SycpSPPuXnI/AAAAAAAAClY/fKVQef5zekk/s320/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%951.jpg" /></a> התחבורה בנאורו:</div><div><br />לרבים אין רכב. תירוץ שכיח לאי הופעה לבדיקה בבי"ח – אין TRANSPORTATION. מגיעים מתי כשמגיעים כשהשיגו תחבורה.</div><div><br />התחבורה הבסיסית למשפחות רבות היא טוסטוסים מקרטעים וקטנועים. שכיח מאד לראות משפחה שלמה של 3-5 נפשות על טוסטוס שכזה. הילדים לומדים להתאזן, התינוקות מחובקים איכשהו וכולם נוסעים (עד 40 קמ"ש...)</div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEimoUrqa5FZO_V7gppUiMTneIXZ-U0CGBr0cKnMA2soxKcvRnXpsEg0mxLovLWD64AONELAx3p83BavGmIe-APXe0kiaCjzc0O2Gx2i9YySPLB0zrRhap9AVj9JRCam0sy9yxl6xK3z3SU/s1600-h/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%96+%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 225px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415341668478886802" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEimoUrqa5FZO_V7gppUiMTneIXZ-U0CGBr0cKnMA2soxKcvRnXpsEg0mxLovLWD64AONELAx3p83BavGmIe-APXe0kiaCjzc0O2Gx2i9YySPLB0zrRhap9AVj9JRCam0sy9yxl6xK3z3SU/s400/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%96+%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D.jpg" /></a> יש גם מעט אוטובוסים ציבוריים שנוסעים בתדירות נמוכה לאורך כביש הטבעת ההקפי ואוטובוסי תלמידים בתחילת ובסוף יום הלימודים.<br />יש טנדרים חדישים (כמעט כולם טויוטה HILUX) ומכוניות 4X4 שנהוגים בעיקר ע"י עובדי ממשל, חברות ממשלתיות וחברת הפוספטים. אבל כשריד לימים הטובים של שנות ה- 70-80 יש בנאורו אוסף של רכבים במצב חבוט ורקוב ובמצבי החייאה מתקדמים. נוסעים עם חלונות מנופצים או בלי חלונות, בלי דלתות, חורים בפח בגודל אגרוף, אלתורים של משאבת דלק ליד הנהג... "רכב אספנות" :-)<br /><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjqyo-vH0DMen7m-aChxE4WRiAcUklO2q0UEfI5CrCaIXJAfKukkGaIZPJOJ2QpZEUYHzUoDvxiI0kW7CumHoWb34rbksI_iMj73qzyKPGdTGkxkvzKKpzaMZDLm0mi_eR3UdCPKy2Ay4c/s1600-h/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 225px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415340798492876930" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjqyo-vH0DMen7m-aChxE4WRiAcUklO2q0UEfI5CrCaIXJAfKukkGaIZPJOJ2QpZEUYHzUoDvxiI0kW7CumHoWb34rbksI_iMj73qzyKPGdTGkxkvzKKpzaMZDLm0mi_eR3UdCPKy2Ay4c/s400/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95.jpg" /></a> "קו החיים" העיקרי לאי הוא הטיסה השבועית של OUR AIRLINES (בשבת נוחתת הטיסה מבריסביין, ממשיכה לפיג'י וחוזרת לאוסטרליה, דרך נאורו, ביום שני). לעיתים נדירות (לקראת שיבת הסטודנטים לחופשת הכריסטמס, כמו בתמונה להלן) יש טיסת צ'רטר מעבר למנין. זהו המקום היחידי בעולם שאני ראיתי שהמטוס נוחת במסלול אבל חוצה את הכביש הראשי כדי להגיע לרחבת החניה שליד הטרמינל. אז פעמיים בשבוע התנועה נעצרת למשך הזמן שהמטוס צריך לחצות את הכביש..<br /><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCdaiiJ-gZs8c2m4kaFZmZtEnShyphenhyphenu48XSW6ISkg3eG-b-qMRz0M1FBDHdAgRMDss7RXnxCtJsRG3obpvyk2ObUMHNih4CWddQZynuH7B_bmDENSJNA453Uds5giXIVI4kOuxUZq6uXzJ0/s1600-h/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%952.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 180px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415339893991262386" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCdaiiJ-gZs8c2m4kaFZmZtEnShyphenhyphenu48XSW6ISkg3eG-b-qMRz0M1FBDHdAgRMDss7RXnxCtJsRG3obpvyk2ObUMHNih4CWddQZynuH7B_bmDENSJNA453Uds5giXIVI4kOuxUZq6uXzJ0/s320/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%952.jpg" /></a> מרבית האספקה מגיעה באמצעות ספינות מכולות. כזכור, הספינות אינן יכולות לעגון בנמל מים עמוקים והסחורה נפרקת לאסדות שמשיטות אותה למזח ושם נפרקת באמצעות מנוף.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifZZtrYatPJ0qAQ2JSxlZhUOzaUNuVyeZQ0oTkPAu-0dossHQR53NbizPmUdC6hamypnTiVL7sovKCbL-ndzmvCh1UQ8G_r9lBanW31zLyTkfbuJHf7u0NgfNkWslL9u3N5Nb5VS0Lu0U/s1600-h/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415339274335471538" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifZZtrYatPJ0qAQ2JSxlZhUOzaUNuVyeZQ0oTkPAu-0dossHQR53NbizPmUdC6hamypnTiVL7sovKCbL-ndzmvCh1UQ8G_r9lBanW31zLyTkfbuJHf7u0NgfNkWslL9u3N5Nb5VS0Lu0U/s320/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA+002.jpg" /></a> אחוז האבטלה בנאורו גבוה מאד. המעסיק העיקרי הוא הממשלה - מעריכים שכ-90% ממי שעובד מועסק ע"י הממשלה או חברות בנות (כמו חברת הפוספטים או החשמל והמים).<br />הסינים מחזיקים כמעט בכל החנויות ותחנות הדלק ובכל המסעדות.<br />בנאורו אין מס הכנסה או מע"מ והחינוך והבריאות חופשיים ללא תשלום. </div><div><br />את הזמן מעבירים במסגרת משפחה וחברים, בצפיה ב TV כשיש קליטה, במשחקי בינגו בשבת בערב, בכנסיה ביום ראשון. גם בית החולים נראה לי כמקום בילוי מועדף להעברת הזמן ולביקורי קרובים. הרבה שעות של דיג.<br />בשעות אחה"צ ניתן לראות צעירים רבים משחקים במגרשי כדורעף מאולתרים עם רשת מחוררת וחוקים גמישים. יש מספר משטחי כדורסל שהעשב מציץ מבין החורים בבטון. פוטבול אוסטרלי (דומה לרוגבי) פופולרי אך בשבועות האחרונים המגרש מוצף... הולכים לים ומתגוששים על החוף (לא, אין מטקות) ושוחים בנמל הסירות. יש חדרי כושר – בעיקר להרמת משקולות. בתחום הזה יש לנאורים הישגים בינלאומיים נאים. הנשיא הנוכחי הוא גיבור מקומי נערץ. היה בעבר אלוף משחקי הCOMMONWEALTH בהרמת משקולות ואף אומרים שזכה במדליה אולימפית.</div><div><br />לא ראיתי אנשים קוראים...</div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-55271696403573684312009-12-15T08:44:00.000-08:002009-12-15T08:44:00.066-08:00הנאורים – רקענאורו נכללת בתוך האזור של אוקיאניה שנקרא מיקרונזיה (שתי קבוצות האוכלוסייה האנדמיות האחרות הם המלנזים והפולינזים). מעריכים שלראשונה יושבה נאורו על ידי מיקרונזים ופולינזים לפני כ-3000 שנים. אוכלוסיית הילידים בנאורו הורכבה מ-12 שבטים אשר מסומלים ע"י כוכב בעל 12 קודקודים בדגל המדינה. השפה המקומית היא נאורית – ייחודית לאי הקטן הזה בלבד. בשפתם נקרא האי "Naoero". מקור המזון העיקרי של אנשי נאורו היה קוקוס ופרי הפנדנוס<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Syal8xmgeuI/AAAAAAAACkw/qvt7RMBkWG4/s1600-h/%23+013.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415198065485183714" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Syal8xmgeuI/AAAAAAAACkw/qvt7RMBkWG4/s320/%23+013.jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj4BR9WV35YHf38Ef8xmZhX8dmpUJJ_i7AvHfH1PcABR49_f-bOEDRyYfmsK9esP1iDTrtV66egyvwYO8jyWuQaLOpEGZhtjPSu0RPWaUkzg9PO4K39rEA7645g4I1z-3Qwq6XBaOEvJLc/s1600-h/%23+012.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415197869142787842" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj4BR9WV35YHf38Ef8xmZhX8dmpUJJ_i7AvHfH1PcABR49_f-bOEDRyYfmsK9esP1iDTrtV66egyvwYO8jyWuQaLOpEGZhtjPSu0RPWaUkzg9PO4K39rEA7645g4I1z-3Qwq6XBaOEvJLc/s320/%23+012.jpg" /></a> וכמובן דיג. באופן מסורתי, רק גברים הורשו לדוג על השונית, ועשו כך מתוך קאנו. גם כיום ניתן לראות סירות דיג רבות, לרוב קאנו עם מצוף איזון, בשעות השחר והערב.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgGTKM33Vwyam2k377n3gIr2KeSlux-45JYkP_iERfk0D0rjGtgiNYWXoXBF47l1R-ZUgEP3m3xdT0je8KTfOYn516pvsP1pMi6GovRxOZmgPO4ZqQkL6Hbu2QtpgCCXS-bWcbq5Xn02dI/s1600-h/21-11+008.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415197697212780370" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgGTKM33Vwyam2k377n3gIr2KeSlux-45JYkP_iERfk0D0rjGtgiNYWXoXBF47l1R-ZUgEP3m3xdT0je8KTfOYn516pvsP1pMi6GovRxOZmgPO4ZqQkL6Hbu2QtpgCCXS-bWcbq5Xn02dI/s320/21-11+008.jpg" /></a> יש כמובן גם סירות מנוע. חלק מהדייגים דגים עם רשת או חכות מקצה מדף הריף בעת השפל. חלקם דג בצלילה.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVce3hTf_W-xCPELmrBJnubbaUGeGE-5Bj2Hb25F9oXmO3X1y5EmZ27c3rQwAgDRLoQkNChV7gjEnA6jJ_53rWSAYXW9_ZKgq0iWimoUKMXALatkqM9_bmlbHdpLaoYY17-xnoFRpMYrQ/s1600-h/%23+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415197521969944578" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVce3hTf_W-xCPELmrBJnubbaUGeGE-5Bj2Hb25F9oXmO3X1y5EmZ27c3rQwAgDRLoQkNChV7gjEnA6jJ_53rWSAYXW9_ZKgq0iWimoUKMXALatkqM9_bmlbHdpLaoYY17-xnoFRpMYrQ/s320/%23+004.jpg" /></a> הנאורים גם אקלמו דגי איביז'ה לתנאים של מים מתוקים לצורך גידולים בלגונה וכך דאגו לאספקת דגים סדירה.<br />בשעות השפל ניתן לראות תושבים סוקרים את הריף שנחשך בחיפוש אחר סרטנים וצדפות.<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyalQT8MQUI/AAAAAAAACkQ/BW5lA4G97ss/s1600-h/21-11+011.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415197301608825154" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyalQT8MQUI/AAAAAAAACkQ/BW5lA4G97ss/s320/21-11+011.jpg" /></a> בשנת 1830 לערך, קיימה נאורו קשר עם אירופה בעזרת ספינות ציד של לווייתנים ואוניות סחר הובאו למלא את מלאי האי. בתקופה זו לערך החלו להתגורר עריקים מספינות אירופאיות באי. תושבי האי סחרו עם המבקרים האירופאים ותמורת מזון קיבלו משקאות אלכוהוליים ונשק חם; הנשק החם נוצל בעת מלחמת 10 השנים שנערכה בין שבטי האי. מלחמה זו פרצה ב-1878 ותוצאתה הייתה הקטנת כמות התושבים באי מ-1400 נפש ל-900.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh_PlWJhXoZBjIzuPPfu82QwZu3IMvv0iyeiDVSC_Fh60b-6laXFeeXz_wSF-Hk3u3oDbC4Ov_GWaFgvsk3Ppkz1kgbSVnCZtzRbi6x4QPaCMn5SH5BGlGBBSsqDbuM6oLeoLIgmR7WABA/s1600-h/Nauruan-warrior-1880ers.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 312px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415196805123618514" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh_PlWJhXoZBjIzuPPfu82QwZu3IMvv0iyeiDVSC_Fh60b-6laXFeeXz_wSF-Hk3u3oDbC4Ov_GWaFgvsk3Ppkz1kgbSVnCZtzRbi6x4QPaCMn5SH5BGlGBBSsqDbuM6oLeoLIgmR7WABA/s320/Nauruan-warrior-1880ers.jpg" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div></div><br /><br /><br /><br /><br /><div>לוחם נאורי 1880 (תמונה מוויקיפדיה)</div><br /><br /><br /><br /><br /><div></div><br />האי סופח לגרמניה ב-1888 ואוחד עם ארץ החסות הגרמנית איי מרשל. הסיפוח לגרמניה הפסיק את המלחמה אשר הביאה לשינוי סוציולוגי ומדיני: עתה היה שלטון מלוכני שבראשו מלך כשליט האי. המיסיונים הגיעו בעקבות הסיפוח וכך הנצרות הופצה באי והפכה לדת התושבים. <div></div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgBVVCufETb8t-L54OHSjvVjPr4CAESsHYEtZfdPFrKY1idOMhyphenhyphenqDCs7CKZJ5wS9QyNPtSe_hT0DopWmSEfFj3xw4vGMNkV-EDXnU9BNp-DoZRCUr8mDezcQ2UgQLWuYfCzXl8HTVFydn4/s1600-h/12-13+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415196074771000514" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgBVVCufETb8t-L54OHSjvVjPr4CAESsHYEtZfdPFrKY1idOMhyphenhyphenqDCs7CKZJ5wS9QyNPtSe_hT0DopWmSEfFj3xw4vGMNkV-EDXnU9BNp-DoZRCUr8mDezcQ2UgQLWuYfCzXl8HTVFydn4/s320/12-13+002.jpg" /></a>גילויים של פוספטים בתחילת המאה הוביל לניצול מואץ של המשאב ולהבאת סינים רבים כפועלים. צאצאיהם עדיין נמצאים באי והם אלו שמנהלים את מרבית החנויות והמסעדות. כמו כן היו באי גם בני איים אחרים בפסיפיק. כ-1500 עובדי פוספטים בני קיריבטי וטובאלו הועזבו ב-2006 עם צמצום פעילות הכרייה. בשנה זו הצטמצמה אוכלוסיית האי לכ- 9000 נפש. כיום היא מוערכת בכ- 10000 תושבים (למרות שאני טוען שיש הרבה יותר. אני רואה כל הזמן נאורים ובמיוחד המון ילדים...).<br />לאחר מלה"ע הראשונה חבר הלאומים העביר את השליטה בנאורו למנדט של אוסטרליה בשיתוף עם בריטניה וניו-זילנד. הכוחות היפנים כבשו את האי ב-26 באוגוסט 1942. הם גירשו 1200 מתושבי האי כדי שיהיו לעבדים באיי צ'וק מתוכם מתו 468 אנשים. האי שוחרר בסוף מלה"ע השנייה ו- 737 המגורשים ששרדו הוחזרו לאי בינואר 1946. לאחר המלחמה האומות המאוחדות העבירו בחזרה את השליטה בנאורו למנדט של אוסטרליה, בריטניה וניו-זילנד. ב1968 זכתה נאורו לעצמאות.ביוני 1970 הועברה האחריות על מכרות הפוספט לחברת הפוספט הנאורית (כיום RonPhos). ההכנסות מהפוספטים הפכו את נאורו, בתחילת שנות השמונים, להיות למדינה השניה בעולם ברמת ההכנסה לנפש. דלדול מאגרי הפוספטים, ירידת ערך הפוספטים בשוק העולמי ובעיקר שורה של השקעות כושלות מצד קרן הנאמנות שניהלה את הכספים (ויש האומרים שגם שחיתות) הביאה לקריסת הקרן ולהפיכתה של נאורו למדינה ענייה שנזקקת לתמיכה חיצונית. </div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-5630379996022980392009-12-14T22:38:00.000-08:002009-12-14T22:38:00.640-08:00חנוכהד"ר מנחם הובר זרע את הזרע ובעקבות הצעתו, מזה זמן אני מתכתב במיילים עם משרד החוץ ועם חב"ד בבריסביין שישלחו לי חנוכייה ונרות. היום הגיעה בדואר החנוכייה המיוחלת מר' לוי יפה (Levi Jaffe) מחב"ד בריסביין. הגיעו גם נרות, כיפה וסידור. לא להאמין אבל נדרשתי לשחררה במכס – לא עשו בעיות.<br />הזמנתי סופגניות עם ריבה אצל אופה מקומי – הכל מוכן לטכס חנוכה שאני מתכנן לאחר ה HASH.<br />בשש בערב יצאנו למרוץ. הפעם בחרתי במסלול המאתגר יותר שמתפתל בין ה PINNACLES. קריעת תחת של עליות וירידות וטיפוס על ובין הזקיפים והבורות שביניהם. ממעמקים קראתיך ה'...<br />לאחר המרוץ קפצתי לאופה להביא את הסופגניות ובמסעדה הדלקתי את הנרות תוך שאני מברך בעברית וכולם עונים אחרי AMEN.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjrHpGPtAfhW8Tf5xkWIfK-CL_pjqVhQlLAn-OWqykKiiZHVIwJwYO-nBFZMPnK-JRrBt8CpI9F21YdbpEASstO5aBoapUfbPbRXlkQ3gUC76TnhdnoNpyE9IZRJtuURNn_P9zg2DYjiZU/s1600-h/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94+007.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415194768045684690" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjrHpGPtAfhW8Tf5xkWIfK-CL_pjqVhQlLAn-OWqykKiiZHVIwJwYO-nBFZMPnK-JRrBt8CpI9F21YdbpEASstO5aBoapUfbPbRXlkQ3gUC76TnhdnoNpyE9IZRJtuURNn_P9zg2DYjiZU/s320/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94+007.jpg" /></a> כמובן שעכו"ם זכו גם להסבר קצר לגבי מהות החג. ו... ליקקו את האצבעות מהסופגניות. יצאו לו טעימות – לבקשתי הכין עם ריבה ואפילו פיזר אבקת סוכר מלמעלה. האדם הנחמד הזה סירב לקחת ממני כסף על 30 סופגניות שהכין!<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyaiwW14t6I/AAAAAAAACjw/LGzRMjouhm0/s1600-h/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94+003.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415194553608615842" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyaiwW14t6I/AAAAAAAACjw/LGzRMjouhm0/s320/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94+003.jpg" /></a> </div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-69367873264254987932009-12-14T08:22:00.000-08:002009-12-14T12:37:42.032-08:00סופ"ש של עבודהביום שישי נפגשתי עם פאולין פיצג'רלד שחזרה מסדנה בפיג'י. פאולין היא אחות, ניו-זילנדית במוצאה, שנשכרה כדי לנהל את נושא ההדרכה והקידום של הצוות הרפואי וחינוך לבריאות. מאחוריה שנות נסיון רבות של עבודה בקהילות נידחות של אבוריג'ינים ב OUTBACK האוסטרלי וכן באיים בפסיפיק. יש לה ספריה של מדריכי השרדות ואיך לעשות הכל בהעדר רופא.<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Syag7leMImI/AAAAAAAACjo/wz_IXK34oPQ/s1600-h/pauline.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415192547491062370" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Syag7leMImI/AAAAAAAACjo/wz_IXK34oPQ/s320/pauline.jpg" /></a> מלכתחילה תכננתי להכין הרצאה / מצגת לאחת מפגישות הצוות הרפואי של ימי ד'. בהשראתה אני משנה את הגישה ואכין מצגת שתפנה גם לאחיות בית-החולים ובריאות הציבור. הרעיון הוא לנסות ולהכשיר בסיס מטפלים רחב ככל שניתן על מנת לבדוק בדיקת א.א.ג. בסיסית (זוכרים שמצאנו אוטוסקופים?) ולטפל במצבים שכיחים או מצבים מסכני חיים. חשוב מאד גם ללמד ולהדריך את הצוות לזהות בעיות א.א.ג. בבדיקות סקר אוכלוסיה/תלמידים. לא פחות חשוב זה להדריכם כיצד "להכין" את החולים לקראת ביקורי מומחה אאג הקצרים באי כדי שניתן יהיה להפיק את המקסימום מאותם ביקורים קצרים. כיצד, לדוגמה, לייבש אוזניים כרוניות כך שניתן יהיה לנתח נקב יבש לכשיגיע המומחה.<br />במקביל אני ממתין להחלטת ה"דרגים הגבוהים" (אלאני? אחות ראשית?) כדי לצוות לי אחות שתהיה צמודה אלי ותלמד מקרוב את נושא א.א.ג.<br />אז אני הרבה בחדרי במלון וגם בבית חולים עם המחשב כדי להוריד תמונות מהאינטרנט למצגת.<br />היום כשחזרתי מביה"ח עברתי ליד איש ציפורים אחר, שכן של הקודם שתיארתי. עצרתי לראות ומסתבר שזו המשפחה של מישהו שניתחתי ביום שני. קיבלו אותי בשמחה כמובן. אשתו לקחה אותי לאגמון רדוד שנמצא מעבר לכביש, למרגלות המצוק. שם יושבים הגברים ודגים, עם חוט ופיסת לחם, דגים קטנים שימשו כמזון ופתיון לציפורי הפריגטה.<br />חוזרים לקו החוף, למכלאה. מסתבר שהם צדים פריגטות כשעשוע וכמעין ספורט לאומי (שהולך ונכחד עם כלות הדור המבוגר). הצפורים שחיו בשבי תקופה מסוימת עוברות התניה של הזנה ע"י המטפל. כעת ניתן לשחררן, לאחר שכל ציד מטביע בהם את סימנו. כאשר הציד מתחיל לנפנף בידיו הן יודעות שזהו זמן ההאכלה. בחוזרן לאכול את הדגיגים שמושלכים לעברן באויר, יחד עם צפורי הפריגטה הכלואות שנצבעו לשחור, הן מושכות איתן גם פריגטות בר. זו ההזדמנות לנסות וללכוד את צפורי הבר בעזרת פלצור מיוחד – זהו בעצם חוט דייגים שבקצהו משקולת. צריך לסובב אותו כדי שיצבור תנופה ואז לזרוק בתנועה מיומנת כדי שייכרך סביב הצפור, בעת מעופה.<br />ואכן, לכבודי או בזכותי, הצליחו לצוד פריגטה אחת.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi4PWOZ2fvLKkoontVqX1D8p9WbD4I8odU3kb_fz5TLu-h9rOZz7RfBycd5vUR5pF1ycfeH9bqKXLpB8nsjVx4eAL8HGTTWaSPg1bI2Sw2RXAbm_TrEGAycdVi7AiQmKg5rjX7Bjma7VjA/s1600-h/12-13+011.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415192311844391762" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi4PWOZ2fvLKkoontVqX1D8p9WbD4I8odU3kb_fz5TLu-h9rOZz7RfBycd5vUR5pF1ycfeH9bqKXLpB8nsjVx4eAL8HGTTWaSPg1bI2Sw2RXAbm_TrEGAycdVi7AiQmKg5rjX7Bjma7VjA/s320/12-13+011.jpg" /></a> ולקינוח, טימסון (המנותח) נתן לי מזכרת במתנה – פלצור צפורים שכזה. אני עובד כל אחה"צ כדי לנסות ולשטוף ממנו את סרחון הדגים....אחרת מי יודע מה יריחו כלבי הסמים במכס?<br /><br />לפנות ערב קפצתי לנמל הסירות.<br />הדייגים חוזרים עם שללם<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjp_2Cdl4E8j8q2flBQd2XJ6P2Uef9fCenBhJqhplhQHr8B3dPGJtqTU4v4newOQFSfuEEG9wZ-hxdHhEp9pXqUYJFYjdi7lSwh3hv3AKXNILHV4TlNmTKgvRRMqO7thUY_WYdr84nVv0s/s1600-h/13+006.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415192115832480658" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjp_2Cdl4E8j8q2flBQd2XJ6P2Uef9fCenBhJqhplhQHr8B3dPGJtqTU4v4newOQFSfuEEG9wZ-hxdHhEp9pXqUYJFYjdi7lSwh3hv3AKXNILHV4TlNmTKgvRRMqO7thUY_WYdr84nVv0s/s320/13+006.jpg" /></a> והנמל מלא בהמון ילדים ובני נוער שמשתוללים במים, קופצים מהמזח או מהסירות, מחליקים בשובבות על רמפת הסירות החלקלקה. שמחה וששון אמיתיים.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjA6dXGx9scvVG7Kpgfd1indAlnQwd1f0SrliVFHYROFlkzReDHdeazegXq1K8EUKX1GaiBW-DxOx3drMBg1tkUiUCoaXNaezmf1mipu59VbicWWhrMqW44BrDb79gPa9E2tzgAUwck1cU/s1600-h/13+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415191776363083314" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjA6dXGx9scvVG7Kpgfd1indAlnQwd1f0SrliVFHYROFlkzReDHdeazegXq1K8EUKX1GaiBW-DxOx3drMBg1tkUiUCoaXNaezmf1mipu59VbicWWhrMqW44BrDb79gPa9E2tzgAUwck1cU/s320/13+004.jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi8UfuFLC1kvGoheJEHsYQMeHgSzfegspLlPnM5AcWXlyMOlaMgCG_T4u6yx43zhIdBIhXDadrBL0cPZsDPWdZIkuxhInktZ_n9qWXABhyphenhyphenE82yfIhtFx5gyLVsYYpZMpVgh4aGG5WqdIXU/s1600-h/13+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415191311779773810" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi8UfuFLC1kvGoheJEHsYQMeHgSzfegspLlPnM5AcWXlyMOlaMgCG_T4u6yx43zhIdBIhXDadrBL0cPZsDPWdZIkuxhInktZ_n9qWXABhyphenhyphenE82yfIhtFx5gyLVsYYpZMpVgh4aGG5WqdIXU/s320/13+001.jpg" /></a><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Syafc2d1FlI/AAAAAAAACjA/CWw0ZdDNJhM/s1600-h/13+007.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415190919965382226" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Syafc2d1FlI/AAAAAAAACjA/CWw0ZdDNJhM/s320/13+007.jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjB1yhlx3YidbOQsI6dGL_aG7NAs_XBw5MrO6RGQhJSM_wBoZzqNvh8x3XJWk6VKZIV3FwlLgxzAmcS9tJWA9kU_uIV7nM0fLpkMrXADD4hEWoeOn939T3IB1n8rA2gEZxNofwFEDagBoQ/s1600-h/13+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415190482786746642" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjB1yhlx3YidbOQsI6dGL_aG7NAs_XBw5MrO6RGQhJSM_wBoZzqNvh8x3XJWk6VKZIV3FwlLgxzAmcS9tJWA9kU_uIV7nM0fLpkMrXADD4hEWoeOn939T3IB1n8rA2gEZxNofwFEDagBoQ/s320/13+005.jpg" /></a> ממש עושה כיף להסתכל על כל הדיצה, שמחה, רינה וצהלה.<br />...אפילו אלוהים הציץ מלמעלה...<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjfqAol8yCyHl7Qz5jAKzxL3hZmEjo0lKNEe8Vsu1G2iqrNdAy1z9-85fAfx_VMduU05_51xBg4mjhF-cNFenWaPk1i0isaoard2ES5Hg-YgKIdQ-Bj5HUDq7had9ekcd3PxtzpqQRnhyo/s1600-h/13+012.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5415190265385269362" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjfqAol8yCyHl7Qz5jAKzxL3hZmEjo0lKNEe8Vsu1G2iqrNdAy1z9-85fAfx_VMduU05_51xBg4mjhF-cNFenWaPk1i0isaoard2ES5Hg-YgKIdQ-Bj5HUDq7had9ekcd3PxtzpqQRnhyo/s320/13+012.jpg" /></a> באחת בלילה מצלצל הטלפון בחדרי. מזל טוב, הקפצה ראשונה למיון!<br />לבחור עם הטרכאוסטומיה נשלפה הקנולה והוא מתקשה בנשימה. נסעתי למיון. מרבית האי ישן אבל יש חבורות של בני נוער וצעירים ברגל ועל טוסטוסים שעדיין מסתובבים בחושך ובגשם. טיפלתי בבחור והענין הסתדר כמובן.<br />..אצטרך להוסיף עוד נושא להדרכה במצגת – איך לטפל בו לכשאעזוב. אני גם שוקל לנתחו ולהגדיל את הפתח בקנה שהולך ומוצר.</div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-56703366576734860882009-12-10T21:50:00.000-08:002009-12-13T13:05:33.220-08:00מוכרחים להיות שמח !!!...???????לפעמים אפשר להשתגע...<br /><br />היום התחיל בזה שלא היו מים חמים במקלחת (בוקר שני ברציפות) ובמלון זיינו לי את השכל בלך ושוב וצריך לחכות לאנשי התחזוקה שיבואו רק יותר מאוחר. למה אין מים חמים? I DON'T KNOW, אני אדווח... (עלאק).<br /><br />הגעתי מוקדם לבי"ח כדי להספיק לשלוח מיילים ולשחרר חולים לפני שאצא לסקר תלמידים. גיליתי שאחת האחיות הרשתה לעצמה לשחרר בערב ילד שניתחתי שהבטיח לחזור ב-8 בבוקר. כמובן שב-8 הוא לא היה ואני ביימתי התקפת זעם (למען יראו וייראו להבא). אין למי להתלונן – האחות הראשית לא הגיעה לעבודה ב-9.<br />מצד שני, גם עובדות בריאות הציבור איחרו בגלל הגשם כך שיצאנו לקראת 10 והילד הספיק לחזור לבי"ח ושחררתי אותו.<br /><br />דווקא בסקר בי"ס היה סביר אם כי ירד גשם כל הבוקר. הילדים בגילאי 7-8, התנהגו למופת. ישבו על הרצפה בכיתה בסדר ובשקט וכל אחד המתין לתורו להיבדק.<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhbJROvmBwxFVve22tSXhAVzG83du3zWaFs1-dGqbsv7Um0Vrh2vIMZxSH8EFRC4rfxAGkuD3sGkubAXvA6POYzOVuIE6VtikL3jBjr1HTF703ByRbxvsb8U_xo7x1uvP-8JbZ7G4fJ8Uw/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5414829163416950818" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhbJROvmBwxFVve22tSXhAVzG83du3zWaFs1-dGqbsv7Um0Vrh2vIMZxSH8EFRC4rfxAGkuD3sGkubAXvA6POYzOVuIE6VtikL3jBjr1HTF703ByRbxvsb8U_xo7x1uvP-8JbZ7G4fJ8Uw/s320/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN.jpg" /></a> השקעתי בהתרשמות מתכנית הלימודים...<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyVWS4zFTDI/AAAAAAAACdg/AvXR2bWNXNk/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN+(5).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5414829009467165746" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyVWS4zFTDI/AAAAAAAACdg/AvXR2bWNXNk/s320/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN+(5).jpg" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyVWKXmq9EI/AAAAAAAACdY/ihlq2PDiVpQ/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN+(7).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 240px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5414828863117784130" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyVWKXmq9EI/AAAAAAAACdY/ihlq2PDiVpQ/s320/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN+(7).jpg" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyVV-wTcOFI/AAAAAAAACdQ/xDhkAQyHneQ/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN+(8).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5414828663589582930" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyVV-wTcOFI/AAAAAAAACdQ/xDhkAQyHneQ/s320/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+YAREN+(8).jpg" /></a> הכסאות לגמדים שוברים לי את הגב. 61 ילדים בשעתיים וחצי וגב הרוס. הספק נאה!. כמחציתם בערך הוזמנה למרפאתי (לרובם פקקי שעווה באוזניים אבל לפחות 5-6 עם נקבים בתופיות) <br /><br />אני מנסה לארגן שיהיה לרופאים הכלליים אוטוסקופ לבדוק אוזניים. יוזמה עצמית - אפס. אלאני (מנהל בית החולים!) גם אמר שבאמת צריך... לבסוף ממש גררתי ביד את אלאני שזכר ששומרים באיזה מחסן אוטוסקופים. אכן מצאנו 2 אוטוסקופים חדשים בארון במחסן (ועוד כמה ישנים). אפשר להשתגע – שנתיים כמעט אין להם איך להסתכל באוזניים והציוד פשוט שוכב באיזה ארון מבלי שמישהו ייקח יוזמה וירצה לקדם..<br /><br />ביקשתי ממנו שיודיע במייל פנימי לכל הרופאים התורנים שיש אוטוסקופ ושאני מוכן ללמד כל מי שרק ירצה איך לבדוק אוזניים. עד סוף יום העבודה עדיין לא נזרק הבקבוק עם ההודעה למימי האוקיינוס. נראה...<br /><br />נידבתי את עצמי לתת לרופאים הרצאה או שתיים בנושא אאג. נראה לי שיצרתי לי תעסוקה לסופ"ש – להכין מצגת.<br /><br />מה עם האחות שייעדו שתלמד ממני א.א.ג. ותוכל לתת איזשהו מענה ראשוני ואולי להכין ולרכז את רשימת החולים לכשיגיע מומחה א.א.ג. לאי? התנדפה.<br />אני כל כך רוצה להניק אבל הלוואי שהעגל היה רוצה לינוק...<br /><br />לקראת הכריסטמס סידרו לכל אחד בן זוג למתנות (מעין גמד וענק). הדביקו אותי לאיזה אחות בשם DANLYN שלא עובדת איתי אבל ניתחתי אותה לפני כשבועיים. מה לקנות לה אני שואל? משהו NICE! עונה לי הבטלנית ורניה. מה כוונתך? הו, אני לא יודעת, משהו לאישה. באיזה סכומים מדובר? "הו, אני לא יודעת..." בכל זאת, שיהיה לי מושג? 100$ או 10$? כנראה שיותר לכיוון 10$.<br />ולקינוח בסוף יום העבודה היא באה ללוות ממני 20$ כי היא תמיד BROKE והיא מבטיחה שיוחזרו לי עד חזרתי ארצה. נחיה ונראה אמר העיוור שעלה לגרדום.. אלוהים יודע מה קרה ל- 10$ שלקחה ממני לפני כמה ימים כדי להשתתף בעלות הקישוטים לכריסטמס.<br /><br />חולה שעשיתי לו ביופסיה וחזרה תשובה של סרטן. לפני הכנת מכתב הפניה לאוסטרליה אני מבקש צילום חזה כדי לשלול גרורות. עשו צילום חרא. ב16:40 כששלחתי לצילום חוזר – הרנטגן כבר סגור. הטכנאי והמתלמד נעלמו. לאן? איש לא יודע... המסכן יצטרך לחזור מחר בבוקר.<br /><br />נסעתי לכלבו CAPELLE כדי למצוא "משהו NICE לאישה". פשוט אין להם כמעט שום דבר ראוי. 2 דוגמאות של חיקויי בשמים ב10$. שום תכשיט נחמד או משהו חינני. כל מיני חיקויי פלסטיק עלובים. אי אפשר לקבל עזרה מאף מוכרת. עצלניות ופוסטמות ברמות על. אם היא רק צריכה לטרוח במשהו אז התשובה תהיה I DON'T KNOW. פשוט לא יאומן כמה חוסר רצון לטרוח במינימום! וברקע כל הזמן שירי כריסטמס ילדותיים שחוזרים על עצמם בלופ אינסופי. לבסוף החלטתי ליזום ולארגן סלסלת שי של שמפו, קונדישונר, דאודורנט וקרם גוף. אפילו את הצלופן לעטיפה ואת השקית צריך לקנות!!! מה פתאום שינסו להעניק חווית קניה. המושג הזה לא קיים כלל. מילא – קצת יותר מ 20$ ויש לדנלין מתנה... [זה שקיבלה ניתוח מעולה זה לא מתנה מספיק טובה? אחרי שתיקנתי מה שהכירורג הקודם קלקל?]<br /><br />אני מגיע לחדר – החדר קפוא!!! החדרניות האהבליות משאירות קבוע את המזגן כל היום על 20 מעלות אפילו שאני משאיר אותו מכובה בצאתי בבוקר. גם חדר האוכל קפוא בבקרים – 17 מעלות! הזגוגיות מכוסות מבחוץ באדים שמתעבים בגלל הקור..<br /><br />הסלולרי מצלצל איזה 10 פעמים. נראה כמו שיחה מחו"ל (סנדרה? הילדים? מיכאל ממשרד החוץ?). בכל נסיון לענות השיחה מתנתקת. שילכו לעזאזל חברת DIGICEL.<br /><br />איזה זוועטוט זועף אני היום. אח, דינה, דינה... צמיד התלונות עבר היום מיד ליד בקצב מסחרר :-)<br />יש ימים שהנאורים האלה מגיעים לי עד לכאן (תבחרו איזו נקודה מהצוואר ומעלה :-)<br /></div><div>עכשיו אחרי ששפכתי ושבתי וקראתי את מה שכתבתי אני משועשע. נרגעתי.<br /><br />אני הולך לנצל את דקות החסד שיש לי כעת מים חמים.<br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-85035095851964880432009-12-09T21:43:00.001-08:002009-12-09T22:35:21.795-08:00אז מה היה לנו בשבוע זה?סופשבוע של הרבה גשם ואי מעש.<br /><br />יום שני של המשך סקר התלמידים. עודכ-110 תלמידים נבדקו ובזאת סיימנו את בי"ס AIWO (למעלה ממאתים ועשרה תלמידים בשני בקרים!). במקביל מתחילים להגיע למרפאתי בבי"ח ילדים שהוזמנו לבדיקה בעקבות הסקר. אחלה! אצל חלק מההורים הזימון עובד!<br /><br />ביום שני בערב השתתפתי ב HASH ה-402.<br /><br /><p><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyCSUQO3xpI/AAAAAAAACPw/o5kdeiIn0C4/s1600-h/7-12+004.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413487628751718034" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyCSUQO3xpI/AAAAAAAACPw/o5kdeiIn0C4/s320/7-12+004.jpg" /></a> עוד מסלול ברמה המרכזית, בינות ל PINNACLES ולצמחיה הצפופה שהסתיים בירידה מעט תלולה לכיוון "מישור החוף". מי שמוצא את סימני הדרך שהשאיר המתנדב שהכין את המסלול (HARE – הארנב) צועק לאחרים On On. טכס הסיום הוא ב CIRCLE. כולם נעמדים במעגל ואז ה GRANDMASTER (ג'ורג') מחליט מי יהיה במרכז המעגל. אז מי זוכה לעמוד במרכז? כל תירוץ טוב.. מי שהגיע אחרון, מי שהחליק ומעד, מי שהכין את המסלול (HARE), מי שנשען כרגע על העמוד, מי ש... וכל אחד יכול להציע רעיונות. הנידון/ים יכנסו למרכז המעגל. כולם מסביב ישירו ועליו/הם לסיים כוס בירה תוך כדי האמירה של DOWN DOWN DOWN בשיר (להלן) ואם לא סיים בלגימה אחת עד תומה – הופך את הכוס על ראשו והבירה נשפכת עליו. </p><p>קדימה, כולם ביחד (חבל שאין כאן את המנגינה):</p><p dir="ltr" align="left"><br />Here's to ?????? (the hare, the penalty, the farter… whatever)<br />He's (They’re) true blue,<br />He's a (They are) Hasher(s),<br />Through and through,<br />He's a (They are) pisspot(s)<br />So they say,<br />Tried to go to heaven,<br />But he (they) went the other way,<br />Drink it down, down, down . . .</p><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">אגב, אם הגעת בנעלי ריצה חדשות המסורת אומרת שעליך לשתות את הבירה מהנעל. </div><div dir="rtl" align="right"><br />בסיום גם נערך טכס של Naming , כל פעם נבחר מישהו (אני עדיין לא זכיתי) ומוטבל בכריעת ברך ושפיכת בירה על ראשו בכינוי, רצוי מעליב או מתאים למשהו שעשה, שילווה אותו מעכשיו במסגרת מועדוני HHH. </div><p><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyCSAH8Mi7I/AAAAAAAACPo/S6unbml0wbI/s1600-h/21-11+018.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413487282928520114" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyCSAH8Mi7I/AAAAAAAACPo/S6unbml0wbI/s320/21-11+018.jpg" /></a> אז מהו בכלל מועדון House Hash Harriers?הוא נוסד ב-1938 בקואלה-לומפור, מלזיה ע"י EXPATS (גולים, זרים מחוץ למולדתם) עבור Drinkers with a running problem. </p><p>הצ'רטר של המייסדים (שדי נשמר בכל העולם) היה:<br /></p><div dir="rtl" align="left">To promote physical fitness among our members<br />To get rid of weekend hangovers<br />To persuade older members that they are not as old as they feel<br /></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">אם תפתחו את דף הבית של HHH העולמי <a href="http://www.gthhh.com/">http://www.gthhh.com/</a> תמצאו שהם מגדירים עצמם world's most eccentric running club. יש כ 1907 קבוצות HHH רשומות בעולם ב 1238 ערים ב 183 מדינות. כן, יש גם לפחות 3 קבוצות בישראל. אפשר גם לפתוח וויקיפדיה וללמוד על ההיסטוריה, האווירה ועל המונחים.</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="ltr" align="left">"The Hash House Harriers is a more social version of Hare and Hounds, where you join the pack of hounds (runners) to chase down the trail set by the hare or hares (other runners), then gather together for a bit of social activity known as the On In or Down Down or Circle with refreshment, humour, song and the occasional feast. In most groups, all are welcome, young and old, fast or slow, so don't wait to get in shape, just come on out and join us. The only prerequisite to hashing is a sense of humour ...”</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">אז זהו חברים:</div><div dir="ltr" align="left">If you’ve got half a mind to go to Hash, that’s all you need!</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">ביום שלישי החליפו לי את הטויטה הקטנה לטויטה Vitz עוד יותר קטנה. לא ברור למה.. שיהיה.</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">היום יום ניתוחים פורה (נו טוף, יחסית לנאורו). צריך להתחיל ב9 את יום העבודה. בסדר, בסדר, נגיד ב 9:30 למאחרים ועד שמתארגנים. ב 11 בבוקר !!! התחלתי ניתוח ראשון. כמעט מרטתי את שערות ראשי אבל נזכרתי שכאן זה לא אסותא, שהזמן זה זמן נאורו אז כמו שאומר שמעון פרנס: יבאש, יבאש; שוויה, שוויה;, לנגזם, לנגזם; סיגה, סיגה; ולקחת הכל בפסנסיה. 2 טימפנופלסטיקות (תיקון נקב בעור התוף) וניתוח מחיצת אף+קונכיות. בתנאים... </div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div align="right"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjU9IUtWnVRWqeRoffowARVglaU6a90rsWibbIPovdYV_s3gnyjC5YtPbLPvfQVx_RRi4q_KCU6KdGvchNXkoFpthyphenhyphenzZuPiiD3-SZwVX2_8RrLI4_Qkt5N5Wj9AE9GftTEE1mNA01qC1lg/s1600-h/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413486904613458546" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjU9IUtWnVRWqeRoffowARVglaU6a90rsWibbIPovdYV_s3gnyjC5YtPbLPvfQVx_RRi4q_KCU6KdGvchNXkoFpthyphenhyphenzZuPiiD3-SZwVX2_8RrLI4_Qkt5N5Wj9AE9GftTEE1mNA01qC1lg/s320/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97.jpg" /></a> מיקרוסקופ עיניים, עם אחיות שלא יודעות כלום בא.א.ג. ואני משמש גם כאחות שמכינה את המכשירים, מאלתר כיסוי למיקרוסקופ, פותח את הציוד המתכלה, מעביר מנורת ראש ואנדוסקופ מהמרפאה לחדר ניתוח, חותך פיסות ג'לפום ומה לא... אני ממש גאה בעצמי על ניתוחים מוצלחים בכל קנה מידה בתנאים מאולתרים. </div><div align="right">חבר'ה באסותא – היי, אני עדיין רוצה לעבוד בתנאים הכי אופטימליים :-) משרד החוץ – בפעם הבאה לשלוח רופא + אחות חדר ניתוח (כמו האוסטרלים)!<br /></div><div align="right">כמובן שיום שהתחיל ב11 הסתיים רק בערב. חצי שעה להרדים (קשה למצוא ורידים לגונזילות האלה) ושעה להעיר חולה - המרדים היחידי צריך להשגיח עליו בהתאוששות ורק אחרי שעובר למחלקה אפשר להתחיל עם החולה הבא.</div><div align="right"><br />ומה אני רואה על הכביש בדרכי חזרה בחושך.. מפלצת!!<br /></div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQJ0zKYSNrgUNKigSzatLtUzW3Gb2d3PDMxn9ifhtxvIrh4ZnfA5lXFgCUaK0c8wLzY13xgRx_av_ZwYQys-cOHo02uYfGtMqJWLVbpfXMjj6ltxabctLs6Iz7sLLe_05dHJTROZxTUOE/s1600-h/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F+003.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413486608593264434" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQJ0zKYSNrgUNKigSzatLtUzW3Gb2d3PDMxn9ifhtxvIrh4ZnfA5lXFgCUaK0c8wLzY13xgRx_av_ZwYQys-cOHo02uYfGtMqJWLVbpfXMjj6ltxabctLs6Iz7sLLe_05dHJTROZxTUOE/s320/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F+003.jpg" /></a>זהו חברים. היום מסתיים. מחר עוד סקר תלמידים בבית ספר נוסף ואז הילדים כאן יוצאים לחופשת כריסטמס ארוכה.<br /><br />ואצלנו? מתחילים להתארגן למסיבות הכריסטמס החל מסוף השבוע הבא.<br /><br />אני מחכה לחנוכייה שאולי תישלח אלי מבית חב"ד בבריסביין כדי לציין כאן, בין הגויים, איך ניצחנו את היוונים... ועם כל הפסקות החשמל כאן כנראה שבאמת אזדקק לנס פך השמן :-)ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-52033537213891470962009-12-04T17:05:00.000-08:002009-12-12T15:04:50.179-08:00ומי בצוותיום שישי מתחיל ב"ביקור גדול" במחלקה של החולים ה"רציניים" Acute Block. את הביקור מוביל אלאני, מנהל בית החולים, וכל רופא מציג את חוליו.<br />מה יש לנו הבוקר: ב"טיפול נמרץ" (2 מיטות ליד תחנת האחיות והמיון שמופרדות בוילון; אין מכשיר הנשמה) שוכב אוסטרלי שהחליק ושבר את צלעותיו – הביתה; חולת דיאליזה מדורדרת שימיה ספורים. בחדרים שוכבים חולי סכרת עם פצעים מזוהמים ברגליים, קרבונקל (אבצס גדול) בגב, קטיעה שהזדהמה והגדם פתוח, נערה לאחר תאונת טוסטוס שריסקה את ברכיה, עוד חולת דיאליזה אנמית שצריכה עירוי דם, חולה לאחר ניתוח בקע, חולה שאני צריך לבצע לה ביופסיה ולחץ דמה לא מאוזן, תינוק בן 3 שבועות עם אבצס ענק בעורף ולידו עוד ילדון עם נפיחות מרשימה ביד מסיבה לא מוסברת.., חולת סרטן שד שחיכתה 6 חדשים עד שקיבלה את האישור המיוחל לנסוע לאוסטרליה להקרנות וכימותרפיה (מאוחר מדי מסתבר) כי כעת היא מלאה גרורות... ערב רב של תחלואים וסבל אנושי. בני המשפחה נמצאים בחדר בזמן הביקור וכל הביקור מתנהל באוירה לא פורמלית.<br />ביום שישי האחרון בכל חודש עורך משרד הבריאות ארוחת צהריים להוקרה לצוות מערכת הבריאות. אמנם הפעם זה נדחה ליום שישי הראשון של דצמבר אבל הכוונה והארוע נשארו. במסגרת הארוחה מחולקות תעודות הוקרה לעובדים מצטייני החודש ומחולקים פרסים (הפעם זה נדחה לכריסטמס). את הארוחה מרכיבות הדיאטניות.<br />בהפסקת הצהריים מתכנסים כל 235 עובדי מערכת הבריאות (בית החולים, בריאות הציבור מ- NGH ומשרד הבריאות) ברחבה מקורה ליד בית המרקחת.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhgt4lNx9XHdfh3HLVdJZK2-LdmQy7-CqomJSHQFWu2wk2K98-GEFm042gAX92G51ECwGUFQ8tksg0AOl66cDajC9kERdG8_nw_vsxEFMEduEW54cDI5WZlM7Ki1qy-qicSgJgN2GHuvo0/s1600-h/Health+Workers+friday+lunch.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413334916971209042" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhgt4lNx9XHdfh3HLVdJZK2-LdmQy7-CqomJSHQFWu2wk2K98-GEFm042gAX92G51ECwGUFQ8tksg0AOl66cDajC9kERdG8_nw_vsxEFMEduEW54cDI5WZlM7Ki1qy-qicSgJgN2GHuvo0/s320/Health+Workers+friday+lunch.JPG" /></a> שר הבריאות Matthew Batisua (בתמונה למטה – מימין) נושא ברכות ומשבח את הצוות על עבודות ההצלה והנקיון המהירות בעקבות השטפון. מסתבר שבערב נשארו חלק מאנשי הצוות ועסקו, בעזרת בני משפחה של מאושפזים, בנקיון המחלקות והמרפאות וייבושן לצורך השמשתם המהירה. כמובן שזה נעשה מחוץ לשעות העבודה ומתוך אחריות ואכפתיות לבית החולים שלנו. <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi-hPkuCV9Ql3mRZ7zuUhjnTyx3wBs1VBKhMde5ZuUYFU7UneHv3BoIUJ4S0E8VZtS-lx6WhJUYluB7k_HtmEOZnw17_KCzRHKnPUT4paipPD6NGeDlFdzjOjt5AFzB9G70nKUlwIr7MHw/s1600-h/Matthew+Batisua+Health+Minister+%26+Sunia+Soakai+Secretary+of+Health.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413334738520584962" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi-hPkuCV9Ql3mRZ7zuUhjnTyx3wBs1VBKhMde5ZuUYFU7UneHv3BoIUJ4S0E8VZtS-lx6WhJUYluB7k_HtmEOZnw17_KCzRHKnPUT4paipPD6NGeDlFdzjOjt5AFzB9G70nKUlwIr7MHw/s320/Matthew+Batisua+Health+Minister+%26+Sunia+Soakai+Secretary+of+Health.JPG" /></a> מתלווה אליו מזכיר הבריאות (מנכ"ל המשרד) – Sunia Soakai (משמאל). סוניה הוא משרת ציבור, אזרח טונגה, שנשכר בחוזה של שנתיים כ- Civil Servant. סוניה מספר לי שסבתו, מצד אמו, היא עם שורשים יהודיים ושם משפחתה בלומפילד. אין ספק שסוניה גדל על בישוליה של סבתו.<br />מריסה מברכת על המזון בעוד כולם מרכינים ראש ולאחר מכן ניגשים בטור ארוך לקבל את מנתם. אני כובדתי בזכות ראשונים בתור ביחד עם השר ובינתיים אנו מגלגלים שיחה על מצב מערכת הבריאות המקומית, תכניות עתידיות ורעיונות שלי להמשך.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEji9Wm8t7XVAI0kYFuht42nsR9gwi_wd7kC8Sz9SfUDsQJ4dD60Ldp1ZGqdMPc3hkQVhCChiQRDCv2xHcAbeFZSwoelbQfrlOlhZ1F5oiEC7gHGdDfALWxujQzp-yhUG513SPFoAiS_j14/s1600-h/Marissa's+blessing+before+lunch.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413334528331749522" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEji9Wm8t7XVAI0kYFuht42nsR9gwi_wd7kC8Sz9SfUDsQJ4dD60Ldp1ZGqdMPc3hkQVhCChiQRDCv2xHcAbeFZSwoelbQfrlOlhZ1F5oiEC7gHGdDfALWxujQzp-yhUG513SPFoAiS_j14/s320/Marissa's+blessing+before+lunch.JPG" /></a> האוירה שמחה. בית החולים מתחיל להתקשט לקראת חג המולד וחלק מהאנשים מתחילים לעטות תחפושות או להתייפות בתקופה זו <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi5w1Yu9EgMJt-9btX7Kd7Y-NPu6OBSaRUiAbi1nqmZEnOat5NyZn2I_Pc0Fp97k_JtfMeUIK4T3HI7l3JqxkGoNDRvQrqt8mRR72ZD4Q-AtjpsukYGKN_yopr9DfWy6bC6ALInJmnFTys/s1600-h/Pre+Christmas.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413334338223700514" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi5w1Yu9EgMJt-9btX7Kd7Y-NPu6OBSaRUiAbi1nqmZEnOat5NyZn2I_Pc0Fp97k_JtfMeUIK4T3HI7l3JqxkGoNDRvQrqt8mRR72ZD4Q-AtjpsukYGKN_yopr9DfWy6bC6ALInJmnFTys/s320/Pre+Christmas.jpg" /></a><br />זו גם ההזדמנות שלי להזכיר את הדמויות העושות במלאכה לצידי ואיתן יש לי אינטראקציה יומיומית.<br />ד"ר Alani Tangitau – יליד טונגה. מרדים בהכשרתו ומנהלו הרפואי של בית החולים. תוארו Director of Medical Services = DMS. כבר הזכרתי שאלאני הגיע לאי עם אשתו, ילדיהם וילדי אחותו והם מתגוררים בבית נפרד בסמוך למלון.<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAGvtzP5tI/AAAAAAAAB78/Ktk1HMKCQbA/s1600-h/Dr.+Allani+Tangitau.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413334168917501650" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAGvtzP5tI/AAAAAAAAB78/Ktk1HMKCQbA/s320/Dr.+Allani+Tangitau.jpg" /></a> Marissa Cook הנאורית שהשתלמה במלבורן היא המנהלת האדמיניסטרטיבית הנמרצת והיעילה של בית החולים ולצידה Norman Powell האוסטרלי שנושא בתואר של Strategic Health Planner.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgP8mbxN_MgE9Fqgih8RurbkAuhgDHFIaJ3755iju1CHFYOwzI5beZzDmZJ1TWd4cq5SruRlSaufPhrJ_DDP6C-TtDvm32kF0Fj1rSeVGugwpgFaXN_eF-PbZLJo3FFVhPpA2pwh0GwrEo/s1600-h/Norman+Powell+%26+Marissa+Cook.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413334024440178994" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgP8mbxN_MgE9Fqgih8RurbkAuhgDHFIaJ3755iju1CHFYOwzI5beZzDmZJ1TWd4cq5SruRlSaufPhrJ_DDP6C-TtDvm32kF0Fj1rSeVGugwpgFaXN_eF-PbZLJo3FFVhPpA2pwh0GwrEo/s320/Norman+Powell+%26+Marissa+Cook.jpg" /></a><br />הרופאים השונים מכונים Medical officers.<br />ד"ר Kiki Thoma הקשיש ששב ונקרא לדגל. פטור כמובן מתורנויות וחובות שונים. רק מרפאה בבקרים.<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAGTi4pxJI/AAAAAAAAB7s/WcJrezhkhu4/s1600-h/Dr.+Kiki.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413333684951041170" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAGTi4pxJI/AAAAAAAAB7s/WcJrezhkhu4/s320/Dr.+Kiki.jpg" /></a> ד"ר Ako Millan מפפואה ניו-גינאה שהוא הכירורג, ובהעדר תחליף, מתפקד גם הגניקולוג כרגע באי. מילאן הוא הרופא העמוס ביותר לדעתי. 80% מהמאושפזים הם שלו – לאחר ניתוחים, תאונות וחבלות, ניתוחים קיסריים, זיהומי גפיים אצל סכרתיים, קטיעות, מרפאה כירורגית, מרפאת מעקב הריון ומה לא.. כוכב "הביקור הגדול". הוא זה שלרוב מוזעק בלילות למקרי הטראומה ולניתוחים הקיסריים הדחופים. מילאן חברותי להפליא, מכיר כבר את מרבית המקומיים וטורח להכיר לי כל פעם דמויות חדשות בבר של המלון. <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgqYTV0TQDDVVWTUrxOvhAnDhOdG975yckdA4WMJoitqNL0q5ew8ULO5Kr53h7pHrlectAtMvkOge3kcJfvof8ZMmYu3K6MCK_Nym7B_v_PVrgebT7AlO9hPNKFTaHGql7TQ3bLFZqYH4o/s1600-h/Dr.+Ako+Millan+Surgeon.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413333168457551634" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgqYTV0TQDDVVWTUrxOvhAnDhOdG975yckdA4WMJoitqNL0q5ew8ULO5Kr53h7pHrlectAtMvkOge3kcJfvof8ZMmYu3K6MCK_Nym7B_v_PVrgebT7AlO9hPNKFTaHGql7TQ3bLFZqYH4o/s320/Dr.+Ako+Millan+Surgeon.jpg" /></a> איתו (ואיתי כמובן) מרדים ד"ר Naing הבורמזי הצחקקן שנמצא על האי כאן בגפו.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjMPPPUMj_B1YgKHi8eh0RUJQ8oweOvlabh4pN9NAi3Kn1iOhwC3a2XBzqE8rGjTLjjRDsHG3f87iHDPByZExJ2-aJIX6lPkXAZLJfTaUyZd97flBhwBx_EjsbOmq-5EqK-CDJPxEpoCyw/s1600-h/Dr.+Naing.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413332870259425666" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjMPPPUMj_B1YgKHi8eh0RUJQ8oweOvlabh4pN9NAi3Kn1iOhwC3a2XBzqE8rGjTLjjRDsHG3f87iHDPByZExJ2-aJIX6lPkXAZLJfTaUyZd97flBhwBx_EjsbOmq-5EqK-CDJPxEpoCyw/s320/Dr.+Naing.jpg" /></a> ד"ר לואיס הפנימאי הקובני השתקן והעצוב אשר מרכז גם את מרפאת הסכרת<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAFax_XaNI/AAAAAAAAB7U/cOTC9mLfN6w/s1600-h/Dr.+Luis+from+Cuba.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413332709753186514" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAFax_XaNI/AAAAAAAAB7U/cOTC9mLfN6w/s320/Dr.+Luis+from+Cuba.jpg" /></a> צוות הרופאים הכלליים משמשים בשעות היום, במרפאה, כרופאי קופ"ח לפניות ראשוניות של מבוגרים וילדים ואחרי סיום יום העבודה, בערבים ובלילות, כתורני המיון (מחלות, ילדים, טראומה – מה שנכנס בדלת) והמחלקות.<br />ד"ר Soe הבורמזים – הבעל ואשתו שהגיעו לכאן מפיג'י ביחד עם בתם Sandy הדיאטנית<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAFOUg0j6I/AAAAAAAAB7M/6iSsHCAxfM0/s1600-h/Dr+Ye+Soe.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413332495682015138" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAFOUg0j6I/AAAAAAAAB7M/6iSsHCAxfM0/s320/Dr+Ye+Soe.JPG" /></a> <div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg3k4YJIt0C5PeGgSrXNytT0xiBxRCSdb456FlfSR3sDDJbqDGEzU7vPS83UTsEheVmn06XPPmzi1wnhzjmii2BMz9Sl8N7tE51-0xLxxxZS_MgeHyLxb-jq7ATDAq1zZuCtvsfyabhd6k/s1600-h/Dr.+Soe+and+daughter+Sandy.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413331992389539394" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg3k4YJIt0C5PeGgSrXNytT0xiBxRCSdb456FlfSR3sDDJbqDGEzU7vPS83UTsEheVmn06XPPmzi1wnhzjmii2BMz9Sl8N7tE51-0xLxxxZS_MgeHyLxb-jq7ATDAq1zZuCtvsfyabhd6k/s320/Dr.+Soe+and+daughter+Sandy.jpg" /></a> ד"ר Wunna (זה שנדלק על ישראל) ואשתו החמודה ד"ר MeMe – גם בורמזים.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiuXqNqLRO4_vdbKXRuZvI7ShJVCWik6HZnqYrlk69BAyaWh_A9LyxG9tSZMA4HaPqyVs-X80Y1sX1nJQ3qvXxZ1J5l0RFsZDsj4_i589nYdw_yflGIZr2EZtG2j1fdyPEXuC2GAX8EKEY/s1600-h/Drs.+Naing+Wunna+%26+MeMe.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413331784608792786" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiuXqNqLRO4_vdbKXRuZvI7ShJVCWik6HZnqYrlk69BAyaWh_A9LyxG9tSZMA4HaPqyVs-X80Y1sX1nJQ3qvXxZ1J5l0RFsZDsj4_i589nYdw_yflGIZr2EZtG2j1fdyPEXuC2GAX8EKEY/s320/Drs.+Naing+Wunna+%26+MeMe.jpg" /></a> מכל צוות האחיות אני נמצא בקשרי עבודה שוטפת עם אחיות מרפאת החוץ. האחראית Vernia שעסוקה מרבית יום העבודה במשחקי מחשב ברמה של גן ילדים וברישום של הביקורים במרפאה ביומן עב כרס (לצרכי סטטיסטיקה? להוכיח לממונים שעובדים כאן?)<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAEau8I7FI/AAAAAAAAB6s/df-HfEq4lHY/s1600-h/Vernia.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413331609422720082" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAEau8I7FI/AAAAAAAAB6s/df-HfEq4lHY/s320/Vernia.jpg" /></a> Eidan היקרה היא עוזרת אחות. היא שמכניסה לי את תיקי המטופלים, קוראת להם, מתרגמת בעת הצורך ודואגת לי מדי פעם לקפה או לארוחת צהריים אם נראה לה שלא זכרתי את ההפסקה.<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAEMVp1-SI/AAAAAAAAB6k/cdVW-SRwRhM/s1600-h/Eidan.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413331362116925730" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAEMVp1-SI/AAAAAAAAB6k/cdVW-SRwRhM/s320/Eidan.jpg" /></a>צוות אחיות חדר ניתוח כמובן, שבראשן Kaitiro Scotty (מימין) ולצידה Tynda ו- June-rose (באמצע) העוגבניות שמנסות (ללא הצלחה, <strong>אני נשבע!!</strong>) להתחיל איתי.<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAD9umo-QI/AAAAAAAAB6c/YJtZa6T-cVA/s1600-h/pic+019.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413331111116339458" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyAD9umo-QI/AAAAAAAAB6c/YJtZa6T-cVA/s320/pic+019.jpg" /></a> כמובן שיש צוות אחים ואחיות (לרובם אין להם הכשרה פורמלית מלאה בסיעוד) שמטפלים בחולים במחלקה ובמיון; מיילדות במחלקת היולדות והתינוקיה (אין פגיה).<br />יש גם מרפאת שיניים בניהולו של ד"ר Neel פיג'יאני ממוצא הודי<br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyADpKaoEEI/AAAAAAAAB6U/LCzBlCq9BDE/s1600-h/Dr.+Neel+Dentist.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413330757804888130" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SyADpKaoEEI/AAAAAAAAB6U/LCzBlCq9BDE/s320/Dr.+Neel+Dentist.jpg" /></a> טכנאי רנטגן פיגי'אני, פיזיותרפיסט מפיג'י העונה לשם Romulo, צוות בית מרקחת בניהולו של פיג'יאני, רוקחת נוספת מקובה ועוד עובדים מקומיים שאחת האדוקות שבהם מביאה לי כל הזמן פסוקים מהברית החדשה כדי שאתרגמם לעברית (באותיות לטיניות). פאולין הניו-זילנדית שעוסקת בתכניות להדרכת חולים (סכרת בעיקר).<br />מנקות, נהגי אמבלונס, אנשי תחזוקה, אנשי מנהלה וכו' וכו'.<br />אלו הם חלק מהאנשים הטובים שמטפלים כאן בחולים. יישר כוחם!</div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-30379001295076747852009-12-03T23:50:00.000-08:002009-12-04T18:23:19.508-08:00וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ (בראשית ו', י"ז)ויהי ביום חמישי, השלישי לחודש, השנים-עשר למניינם, <strong>בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.</strong> (בראשית ז', י"א).<a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxnADgyyHtI/AAAAAAAAAb4/pLX49B-0eUI/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(6).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411567593837436626" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxnADgyyHtI/AAAAAAAAAb4/pLX49B-0eUI/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(6).jpg" /></a> עם שובנו מהפסקת הצהרים החל גשם טרופי עז שנמשך ונמשך ונמשך. הכביש מול רחבת בית החולים הוצף (שוב, מערכת הניקוז נסתמה) <strong>וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, עַל-הָאָרֶץ;</strong> (בראשית ז', י"ח).<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiOu3hUEPvh9BpwKUqd2qhdVbhbFoSeaxZaNkQl_5T7kY2n_BbZAUJUsVmmKkp6hKzNg8pEzOsvvJxJggwgIKKBW20DPSjKMb7z1MJM4ivFiSkACargIi3lzBiVBEGLM_BV8phXjbDMcf4/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(11).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411567366860224450" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiOu3hUEPvh9BpwKUqd2qhdVbhbFoSeaxZaNkQl_5T7kY2n_BbZAUJUsVmmKkp6hKzNg8pEzOsvvJxJggwgIKKBW20DPSjKMb7z1MJM4ivFiSkACargIi3lzBiVBEGLM_BV8phXjbDMcf4/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(11).jpg" /></a><br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhq0nX5DmSee-iRxUpc6kWlnTovcbj61Eot6krxPQwazXbxdCtCnKXJEcwFC4CdLKVaa5fcEKw_FV4MM8m0l-QrfJGfc7SL388W8MryJuNiTZrfgokG17Ljjbqk0KWk9zloVAH5cvf19Ko/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(10).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411567084095900082" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhq0nX5DmSee-iRxUpc6kWlnTovcbj61Eot6krxPQwazXbxdCtCnKXJEcwFC4CdLKVaa5fcEKw_FV4MM8m0l-QrfJGfc7SL388W8MryJuNiTZrfgokG17Ljjbqk0KWk9zloVAH5cvf19Ko/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(10).jpg" /></a> ובהדרגה, אך בהתמדה, החלו המים לעלות ולעלות ולהתקדם לרחבת החניה של בית החולים וממנה להתחיל ללחך את המפתנים של חדרי המרפאות. ראיתי את זה מזדחל ומגיע, הזדרזתי להרים את כל החפצים והמכשור שבחדרי על השולחנות, חלצתי נעליים, הורדתי גרביים, הפשלתי מכנסיים.. אני מוכן!!<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiXv1YyvKZriXjmYwRrIQs_qUhFrqHjvc4fs6fTBkMALiwAQ2XYbcKokwa0Wc8Os15Oxs43MocZ55g6-Yqpvh7EDZEcEaMMC6lRfCumLGdQadpM2EWa02PsADjCryybrhQjLiYknL-C24o/s1600-h/Drs.+Wunna+%26+MeMe.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411566730779715074" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiXv1YyvKZriXjmYwRrIQs_qUhFrqHjvc4fs6fTBkMALiwAQ2XYbcKokwa0Wc8Os15Oxs43MocZ55g6-Yqpvh7EDZEcEaMMC6lRfCumLGdQadpM2EWa02PsADjCryybrhQjLiYknL-C24o/s320/Drs.+Wunna+%26+MeMe.jpg" /></a> <strong>וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד--עַל-הָאָרֶץ;</strong> (בראשית ז', י"ט) וימלאו את מרפאות החוץ, וימלאו את מחלקות בית החולים, וינשאו עימם את כל הג'יפה, הבוץ והעלים שברחבת החניה אל תוך החדרים ויהי תוהו ובוהו. ואנסה להציל את שרתי המחשוב ששכבו על הרצפה בחדר המחשב המרכזי, ואשלח מייל אחרון בזו הלשון: "טובעים. לא יאומן. מבול טרופי, בית החולים הוצף. אני עומד עם מים עד הקרסוליים ומתקתק לכם. זהו – הלך החשמל והתקשורת. אני OFFLINE עם הבטריה של הלפטופ. המייל ישלח רק כשתשוב היונה..."<br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxm_H4CoaLI/AAAAAAAAAbY/8gzND03XbnQ/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(1).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411566569285773490" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxm_H4CoaLI/AAAAAAAAAbY/8gzND03XbnQ/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(1).jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjhfqOeakP-HrJieADbHetZDtGIos-wQuEhfu4yCPDzZOdn8d9EbhX_dRsIloeZRDCxDX8gWry4cTpiZcGir3NrXpjseNE5pLX3QyJqFTL46rw3rCqT9k4HdlnRq7Obr5PPJcYp98aKl6o/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(4).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411566390140612898" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjhfqOeakP-HrJieADbHetZDtGIos-wQuEhfu4yCPDzZOdn8d9EbhX_dRsIloeZRDCxDX8gWry4cTpiZcGir3NrXpjseNE5pLX3QyJqFTL46rw3rCqT9k4HdlnRq7Obr5PPJcYp98aKl6o/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(4).jpg" /></a> והמים גואים וגואים. אנחנו נצורים בבית החולים. באגם שנוצר בכביש שמול בית החולים יכולים לעבור רק רכבים גבוהים ורכבי 4X4. הילדים מתלהבים, נאחזים בפגושים של הרכבים שמשייטים בשלולית הענק ועושים סקי מים :-)<br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 326px; DISPLAY: block; HEIGHT: 257px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411569038462286434" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxnBXmcL-mI/AAAAAAAAAcA/9Xapz2FKrLM/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(5).jpg" /> <div>בתוך כל ההמולה והחושך נוחתת עלי לפתע דניס עם אמא סינית ותינוק בן 4 ימים. האמא הטריה (והאבא, והסבתא והדודה שמתלווים) מוטרדת שהילד לא נושם טוב מהאף כשיונק ומשמיע קולות מוזרים. אלוהים יודע כיצד דניס והם מצאו אחד את השני במבול ("חברים שלי" – נראה לי שכולם באי חברים שלה). בחושך אני בודק את הילד עם פנס ומשתכנע שמצליח לנשום מהאף. האמא חולצת שד ואני לגמרי משוכנע שהתינוק יונק בשלווה ובתיאבון ובמרץ.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgF9aO9fAHukFfQ9f32qLJg0gFw-FI90lSrbkYu7VFAEeo7N7cG1OnEX0diZyEEFke0bzippRkuapXHNyy1xTQ2WfAsBUrhUhMKmOPQkavBCyZ_1QZocEuwlezSh4xHsr3ljUd2TLEFOrA/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(9).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411565793017929778" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgF9aO9fAHukFfQ9f32qLJg0gFw-FI90lSrbkYu7VFAEeo7N7cG1OnEX0diZyEEFke0bzippRkuapXHNyy1xTQ2WfAsBUrhUhMKmOPQkavBCyZ_1QZocEuwlezSh4xHsr3ljUd2TLEFOrA/s320/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+3-12+(9).jpg" /></a> [למחרת תספר לי דניס שזהו תינוק ראשון, אמא חסרת נסיון ושסילביה, האחות הפדיאטרית הטייוואנית בדקה והדריכה והרגיעה..]<br />זקני נאורו לא זכרו מבול שכזה. כולם בבית החולים טענו שלא זכור להם שיטפון שכזה (It's been the worse ) ובוודאי לא הצפה של בית החולים. מן הסתם לפחות מאז שהגביהו את רחבת החניה של בית החולים (אבל אני זוכר שהדוקטורים ירדני סיפרו על הצפה של בית החולים ב-2006).<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjXTifoqb3nU5abpAjzhgSsgpmPb2iFFOxGK6UctdT5ErmFg6vEqqOMnF9G1R9nPl7q47717Mh5rxlIhPCIFDOVnMENtym07aVwmtsnkPTlR2jkvoxpPHcJ576Cv9Z0PeTPtW0GJRjV1YA/s1600-h/Dr.+Kiki+1.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411565611182206658" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjXTifoqb3nU5abpAjzhgSsgpmPb2iFFOxGK6UctdT5ErmFg6vEqqOMnF9G1R9nPl7q47717Mh5rxlIhPCIFDOVnMENtym07aVwmtsnkPTlR2jkvoxpPHcJ576Cv9Z0PeTPtW0GJRjV1YA/s320/Dr.+Kiki+1.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjKqrSko-BJMXAkDgIenHht0SSz9Atq7e9Qy7I0SWtJb-rToVBKNszlQg0iLJ47z2oXhG9psYtamLbYs_4RNEOuzEpaGBiuIDjnl6-Rc98fIXdA7U6uuDZDCOFaPsvDJhLRsy-X38pOCRs/s1600-h/Dr.+naing+2.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 212px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411565395418603954" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjKqrSko-BJMXAkDgIenHht0SSz9Atq7e9Qy7I0SWtJb-rToVBKNszlQg0iLJ47z2oXhG9psYtamLbYs_4RNEOuzEpaGBiuIDjnl6-Rc98fIXdA7U6uuDZDCOFaPsvDJhLRsy-X38pOCRs/s320/Dr.+naing+2.jpg" /></a> מכבי האש הגיעו בנסיון להציל את בית החולים. שואבים את המים מרחבת בית החולים ושופכים אותם ל... נכון, בחזרה לאגם הראשי שבכביש - מקור ההצפה. אכן, <em><strong>מחזור המים בטבע</strong></em>!</div><div></div><div></div><div>עמדתי בחוץ ועקבתי אחר מסלולן של המכוניות שצלחו את האגם והחלטתי לצאת למלון עם הטויוטה הקטנה שלי. ואכן לאט, לאט, בזהירות, בזהירות (כמו קיפודים) ניווטתי את דרכי באגם והצלחתי לצלוח אותו!! הידד – למלון להתייבש ולהחליף בגדים!!</div><div><br />אין מנוחה לרשעים :-)</div><div></div><div>דקות לאחר שנכנסתי לחדר הטלפון מצלצל. ג'ורג' וחבורתו נמצאים בבר של המלון והם מזמינים אותי להצטרף לארוחת ערב. חבורת האוסטרלים העליזה (ג'ורג' הקונסול ואשתו דניס, קים סגנית הקונסול, טים ופול שנשלחו מטעם משרד האוצר האוסטרלי לפקח ולעזור להכין את התקציב המקומי...) מתכנסת בערב יום חמישי פעם בשבוע. הם החליטו לעשות להם מנהג ולנסות לסקור את כל המסעדות הקיימות בנאורו (37 בספירה האחרונה). כל יום חמישי בוחרים מסעדה אחרת וחמושים במיטב הסקרנות הקולינרית ובמעיים מברזל כנראה, יוצאים להרפתקה. לא סתם, אלא עם טופס דירוג מודפס שבו הם משקללים את טיב האוכל, השירות, מהירות ההגשה, מחירים, נקיון ועוד.<br />הפעם הוחלט על מסעדת INDOOR. מסעדה סינית (אלא מה – אין אופציה אחרת).<br />מתדלקים קודם בבר של המלון, אני קונה בקבוק יין וקדימה לדרך. אני בטנדר של פול ושועטים קדימה לתוך הסופה והשלוליות.<br />והמסעדה – לא תואר ולא הדר לה. 3 שולחנות עץ עם מפות לינוליאום, ספסלי עץ כמו בחדר אוכל צבאי, מטבחון ובו הבעל ואשתו טורחים על התפריט שבחרה דניס (אלא מי), כלי הגשה מפלסטיק בלבד (גם היין בכוסות פלסטיק למרות שטים הביא איתו 4 כוסות יין). אמה מה - טעים!! בחיי שטעים! יותר אפילו ממסעדת MOON RIVER המקובלת והנחשבת. כירה רצינית עם מגוון מטעמים סיניים המוגשים למרכז השולחן. שבענו כדבעי והמחיר מגוחך – 8$ לראש. הציון המשוקלל לאחר הצבעה של כולנו – 3.5 מתוך 5.<br />ובני מעי? שרדו גם שרדו ועיכלו באהבה את ארוחת הערב.<br />...ולי לא נותר אלא לקוות, כמאמר בראשית ט', י"א: <strong>וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ.</strong><br /><br /></div><div dir="rtl" align="right"></div></div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-3232231458303097952009-12-03T23:00:00.000-08:002009-12-06T21:11:53.253-08:00אביגעזונט - סקר בריאות בבית ספרכבר בסוף השבוע הראשון לשהותי באי, "איימה" עלי דניס, אשתו הפעלתנית של הקונסול ג'ורג', שהיא זוממת לגייס אותי לפרויקט של בדיקת ילדים בבתי ספר. דניס היא טייוואנית במוצאה, דוברת סינית כמובן. ידה בכל והיא לקחה על עצמה, בהעדר תעסוקה פורמלית, ליזום ולקדם נושא של בדיקות רפואיות של ילדי בתי הספר. משרד החינוך גויס לעניין, מנהלי/ות בתי הספר נרתמו וסוכם שאם וכאשר תמצאנה בעיות בריאותיות, ההורים ידורבנו לקחת את הילד/ה לבדיקה רפואית תוך כדי מעקב צמוד של הנהלת בית הספר כדי לודא שאכן, בניגוד למנהג הרווח כאן של הזנחות בעיות רפואיות (גם אצל ילדיהם) עד שיש מצב חירום, הילדים יזכו למעקב וטיפול הולם.<br />בבוקר יום חמישי באים לאסוף אותי מבית החולים לבית הספר היסודי AIWO.<br />יש צוות בדיקה שלם שמורכב רובו ככולו מאנשי בריאות הציבור ובנוסף – עבדכם הנאמן.<br />מערכת הבריאות הנאורית בנויה על בית החולים RON Hospital (שהיה בעבר של חברת הפוספטים לטובת מנהליה ועובדיה) שבו אני עובד ועל מערך של בריאות הציבור Public Health שמרוכז בבית חולים NGH (שהיה מיועד בעבר ל "עמך"). המתקן השני לא משמש יותר כבית חולים אלא לטובת מרפאות טיפת חלב, מרפאת סכרת, מערך של דיאטניות ואנשי חינוך לבריאות וכן ממוקמת בו יחידת הדיאליזה הקטנה של האי (חלק מסיבוכי הסכרת היא פגיעה כלייתית – יש כיום כ15 חולי דיאליזה באי). המערך הזה מנוהל ע"י 2 רופאים בורמזים, סילביה - אחות מתנדבת טייוואנית ועוד אחיות מקומיות (אין נפרולוג קבוע באי) ועובדות בריאות "כלליות".<br />בית הספר הוא אסופה של מבני עץ נמוכים בני קומה אחת.<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxm615BU04I/AAAAAAAAAao/tF_FdRyfWjE/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(14).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411561862264574850" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxm615BU04I/AAAAAAAAAao/tF_FdRyfWjE/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(14).jpg" /></a> כרגע אין חשמל בכיתות. יש מאווררים אבל אין מזגנים. לא ברור כיצד מתקיימת כאן משמעת לימודים. כנראה שאין במיוחד. לדוגמה, מתוך 35 תלמידים שרשומים בכיתה מסוימת הגיעו היום רק 15. אמנם חופשת הכריסטמס בפתח, המבחנים הסתיימו והילדים והצוות באוירת קדם חופש ובעיקר עסוקים בשירים וריקודים לקראת חג המולד, אבל נוכחות לא מלאה שכיחה מאד לאורך כל השנה... לא ראיתי תיקים או מחברות. גם בבקרים, בדרכי לעבודה אני רואה ילדים הולכים לבית ספר ללא תיק או מחברת. התלבושת האחידה היא חולצה לבנה. מרביתם אכן עם החולצה הלבנה, בדרגות אלו ואחרות של נקיון... היום הילדים מתרוצצים בחצר ועסוקים (בנים בעיקר) בלריב, להרביץ ולהציק אחד לשני.<br />מנהלת בית הספר ממקמת אותנו בשורה בחוץ מתחת לאחד הגגונים (בתוך הכיתות חם מדי) עם שולחנות בית ספר וכסאות ילדים (כמו באסיפות הורים).<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhIbPlmNAC-4DUf7Vv_wizmY1LOKvMTHezDCdm5bihlG5G46l41AaWT3M8smK0mpxBUTNeY8IHwSs-f8UrNNXuskh88ljX0-yH-hbiutMBSfDpC963qTFRZJE5zApkgVE8lJ23M5QQknHQ/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(13).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411561658766272274" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhIbPlmNAC-4DUf7Vv_wizmY1LOKvMTHezDCdm5bihlG5G46l41AaWT3M8smK0mpxBUTNeY8IHwSs-f8UrNNXuskh88ljX0-yH-hbiutMBSfDpC963qTFRZJE5zApkgVE8lJ23M5QQknHQ/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(13).jpg" /></a> בעמדה ראשונה נרשם שמו של הילד על טופס הבדיקה, נמדד גובה ומשקל; אח"כ אלי לבדיקת אאג;<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjeqU-1PrulPiWEd571ji4BzhMwShV24tlPBWT7AkRK_mJRifYP7G7sv6Edka85NOCQtNqxIA7jcwrBOhzdNXhOSsKgbYgBHF9WvLaey8wgAyy4HdTvxL6OK9ZEBBwXii1_il9eYceNcNI/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(15).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 213px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411561491149528514" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjeqU-1PrulPiWEd571ji4BzhMwShV24tlPBWT7AkRK_mJRifYP7G7sv6Edka85NOCQtNqxIA7jcwrBOhzdNXhOSsKgbYgBHF9WvLaey8wgAyy4HdTvxL6OK9ZEBBwXii1_il9eYceNcNI/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(15).jpg" /></a> <a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxm5-vmKHuI/AAAAAAAAAaQ/mGncDVtLKUM/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(18).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411560914841902818" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxm5-vmKHuI/AAAAAAAAAaQ/mGncDVtLKUM/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(18).jpg" /></a> אחרי - לסילביה שמקשיבה ללב ובודקת את מצב השיניים;<br />בדיקת סקר ראיה בהמשך <div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg6htO4Z7Rwt2GPfJmadg-78JAVLZ65UQLzn6xSHXnEyKjv4JISe3yBnIXKudkIQgoqqD9REsV88jdN2yjHXnuqgZyWlYeMP-qkG-F7rAhJZ75GzoSYrl8PL60yBtb0NQnT5j1YZqdmVU4/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(9).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411560628038709314" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg6htO4Z7Rwt2GPfJmadg-78JAVLZ65UQLzn6xSHXnEyKjv4JISe3yBnIXKudkIQgoqqD9REsV88jdN2yjHXnuqgZyWlYeMP-qkG-F7rAhJZ75GzoSYrl8PL60yBtb0NQnT5j1YZqdmVU4/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(9).jpg" /></a> ולבסוף בדיקת שתן (bebe בשפה הנאורית, הרבה צחקוקי מבוכה) בסטיק (דניס התנדבה) כדי לזהות מצבי קדם סכרת וזיהומים בדרכי השתן (יש הרבה – באופן מפתיע דווקא אצל בנים).<br />הילדים מוכנסים במרוכז, כיתה כיתה, לחדר שמאחורינו<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiVvCQ5DaVl1wjrmM4P-W69Cz6naKbijDj2CjczdjzllXG0_KRX8g9-UNlZYa2nq-UWt-bBvl4jOr-kc9ovms4Fsm0iJLZzEeP25U1hkX0BAmHF4vzW67migu9MBjxGRjqDwtefK9OSNGo/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(4).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411560462708131186" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiVvCQ5DaVl1wjrmM4P-W69Cz6naKbijDj2CjczdjzllXG0_KRX8g9-UNlZYa2nq-UWt-bBvl4jOr-kc9ovms4Fsm0iJLZzEeP25U1hkX0BAmHF4vzW67migu9MBjxGRjqDwtefK9OSNGo/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(4).jpg" /></a> <a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhDFDQsWIxeZIo1Z2uhUyWfhJECxyJcuUewMttK1t6eFXyZBkqdOL_JEnTXbE87f_D8dBH9wOxwepkfRX4PvYH9nuxyg91HDDJ0-uYe0JqhKaYiDDQtgp3y_BT41kScMOaulk86FLJp1NQ/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(3).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411560292802436210" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhDFDQsWIxeZIo1Z2uhUyWfhJECxyJcuUewMttK1t6eFXyZBkqdOL_JEnTXbE87f_D8dBH9wOxwepkfRX4PvYH9nuxyg91HDDJ0-uYe0JqhKaYiDDQtgp3y_BT41kScMOaulk86FLJp1NQ/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(3).jpg" /></a>ומובאים בצורה מסודרת בפיקוח המורה (שימו לב למקל שהיא מחזיקה בידה).<br /><div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgI9iw3L3s5rotRuiW8zExlEyNkQDkmLW9N-LHci776KnT8mtoMeF2gS36WSbmJVPhaJ18NxL5Ko8DMbkNJQUd1kUj9UjoVIhAU7yKSnw-fDenHpbQhLoAy1f9KOFfg71wPm-VicHZz1yY/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(10).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411560137429665074" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgI9iw3L3s5rotRuiW8zExlEyNkQDkmLW9N-LHci776KnT8mtoMeF2gS36WSbmJVPhaJ18NxL5Ko8DMbkNJQUd1kUj9UjoVIhAU7yKSnw-fDenHpbQhLoAy1f9KOFfg71wPm-VicHZz1yY/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(10).jpg" /></a> דווקא כעת הם שקטים וממושמעים, משתפים פעולה ממש יפה ומתמסרים לבדיקות. רבים מתעניינים ומנסים להציץ מעבר לכתפי כדי לראות מה לעזאזל רואים בתוך האוזן דרך האוטוסקופ ואיך נראה הלוע כשמאירים לתוכו.<br />ברקע הגשם יורד והמנוני חג המולד מושרים בכיתות שלא נבדקות כרגע. חלק מהילדים והמבוגרים מחופשים. כנראה שהמנהג כאן הוא להתקשט ולהתחפש בתקופה שלפני חג המולד.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgyFAoRsAwQFdmSMX5_XpOTytWD9mJ2D85s_hKqAoeUJsMcL3za3h3s3jRZQKVBRAUaeaw6bpbDCtO_0MGdCEjZGGRuIAve17aqUrjoQzmuy220cbJjs6ciJMRx-_hBetdKaTisCbMtGgc/s1600-h/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(1).jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411559927178580818" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgyFAoRsAwQFdmSMX5_XpOTytWD9mJ2D85s_hKqAoeUJsMcL3za3h3s3jRZQKVBRAUaeaw6bpbDCtO_0MGdCEjZGGRuIAve17aqUrjoQzmuy220cbJjs6ciJMRx-_hBetdKaTisCbMtGgc/s320/3-12+%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+(1).jpg" /></a> סיכום יומי (עד ארוחת הצהרים) – 96 ילדים שנבדקו ומתוכם 10 ילדים עם נקבים בעור התוף והפרשות מוגלתיות בדרגות חומרה שונות. כ10% שכיחות של דלקות אוזניים כרוניות (מדגם לא מייצג, אני יודע) בקבוצת גילאי 10-12 זה המון!!! במושגים מערביים. עוד כמה עשרות עם פקקי שעווה שהתבקשו להגיע למרפאתי לניקוי.<br />בשבוע הבא מתוכננים עוד יומיים כאלו באותו בית הספר ואז נשלים את הסקר. אחר כך חופשת הכריסטמס ולאחריה אני כבר לא אהיה כאן. אולי אנסה להכשיר את אחת האחיות או את סילביה להסתכל באוזניים ולאבחן ראשונית.<br />ארוחת הצהרים לסיום במסעדת MOON RIVER ("כרגיל") עם דניס וסילביה. דניס מקשקשת בסינית, נכנסת ובודקת מה במטבח ומזמינה עבור שלושתנו. </div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-86216907829555765372009-12-02T22:01:00.000-08:002009-12-03T22:35:51.647-08:00איש הציפוריםבדרכי מהמלון לבי"ח כל בוקר ובחזרי אחה"צ אני תמיד רואה צפורים ענקיות שנראות מרחוק כציפורי טרף שיושבות על מעין פרגולה מעשה ידי אדם. אתמול (2.12) החלטתי להתחקות אחר העניין ולגשת לראות מקרוב במה מדובר.<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxiph2OdGbI/AAAAAAAAAX8/wlKxE2IN5nA/s1600-h/pic+036.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411261351242570162" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/Sxiph2OdGbI/AAAAAAAAAX8/wlKxE2IN5nA/s320/pic+036.jpg" /></a> מסתבר שאלו צפורי פריגטה Frigatebird המפורסמות. אלו צפורים ימיות (יש 5 מינים בסוג) ממשפחה הקרובה לשקנאים. הפריגטה היא הצפור בעלת יחס הכנפיים למשקל הגוף הגדול ביותר בעולם הציפורים. מוטת כנפיים של זכר יכולה להגיע ל2-3 מטר ואורך הגוף, במינים הגדולים, למעלה ממטר.<br />התמונה הקלאסית בספרים ובאינטרנט היא של זכר בעונת הרביה שמנפח בלון אדום מתחת לסנטר.<br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxipVJ_RLwI/AAAAAAAAAX0/YUTZRNRRYwQ/s1600-h/frigatebird.bmp"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 213px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411261133209284354" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxipVJ_RLwI/AAAAAAAAAX0/YUTZRNRRYwQ/s320/frigatebird.bmp" /></a> לצערי, לא זכיתי לראות זכר שכזה.<br />אני זוכר, עוד כילד, קראתי באנציקלופדיה "תרבות" שזהו בעל החיים המהיר ביותר בעולם.<br />ציפור הפריגטה אינה יכולה לשחות או ללכת היטב ואינה יכולה להמריא ממשטח שטוח או מפני הים עקב המבנה האוירודינמי שלה. לכן הן רוב הזמן במעוף או שנוחתות על עצים גבוהים או על כלונסאות כמו במקרה לעיל. הפריגטות שניזונות מדגים ושאר יצורי ים אותן הן "קוטפות" מפני המים או החוף מכונות גם ציפורים פִּירָטיוֹת עקב נטייתן להציק לעופות ים אחרים ולחמוס מהם את מזונן, תוך כדי מעוף, בזכות יכולת התעופה והתמרון המעולה שלהן.<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxipEA9vZWI/AAAAAAAAAXs/ID2IiAnenDc/s1600-h/pic+037.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411260838729180514" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxipEA9vZWI/AAAAAAAAAXs/ID2IiAnenDc/s320/pic+037.jpg" /></a> ליד הפרגולה יש מכלאה ולידן יושב עם משקפת אחד המקומיים. מסתבר שבעל המכלאה הצליח "לאלף" אותן לשהות בסמוך אליו ומדי פעם הוא זורק להן חתיכות דגים (מסריח למדי יש להודות) שאותן הם חוטפות באויר תוך כדי מעוף. לכבודי הוא ערך הצגה שלמה וזה היה מדהים לראות את הצפורים הגדולות הללו, עם מקורן המעוקל, חוטפות את פיסות הדגים תוך כדי מעוף באויר וקקופוניה של צריחות.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgis4TYCR37TcX0XZUHfvb3YjlToVTWFDv4wYGzPhXhZkqDqSdxUxQv5y7Lrf2cF7-vuAMO_L7V5gmQqvmDR2hyphenhyphen-oujuf1SplpQ1hGARczeDISbBOCfhw4UPo600-VA5Q-Dwzp4x1uIRm8/s1600-h/pic+040.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411260600464948722" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgis4TYCR37TcX0XZUHfvb3YjlToVTWFDv4wYGzPhXhZkqDqSdxUxQv5y7Lrf2cF7-vuAMO_L7V5gmQqvmDR2hyphenhyphen-oujuf1SplpQ1hGARczeDISbBOCfhw4UPo600-VA5Q-Dwzp4x1uIRm8/s320/pic+040.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-VnU9OONaPlbBQEyj4MhtfVORPzyC7HMy6_Lo6pu4PGy5ZwvJFNJyyj08XDBEtOI-THAedRc-e8icJto6K0s8X2q43KvEQvgKx3YSfipNO0H8UyDpk03cJqhwDE6HiorRpswfQ7SACDM/s1600-h/pic+059.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411260410015368738" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-VnU9OONaPlbBQEyj4MhtfVORPzyC7HMy6_Lo6pu4PGy5ZwvJFNJyyj08XDBEtOI-THAedRc-e8icJto6K0s8X2q43KvEQvgKx3YSfipNO0H8UyDpk03cJqhwDE6HiorRpswfQ7SACDM/s320/pic+059.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgqKdqaFOr1l55MeN0ViuTMD6Tes92sPW1492r2IM49VRVZQcXXGGotISkyKeJ7ZzKjEAiumJ4tzZErHiJFjwL3MSjFbylfayvn_bkQkc3Gs8_oDCzxNcz7PN1R81FmjLDxOYfJbjTTKZk/s1600-h/pic+055.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411260032674601042" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgqKdqaFOr1l55MeN0ViuTMD6Tes92sPW1492r2IM49VRVZQcXXGGotISkyKeJ7ZzKjEAiumJ4tzZErHiJFjwL3MSjFbylfayvn_bkQkc3Gs8_oDCzxNcz7PN1R81FmjLDxOYfJbjTTKZk/s320/pic+055.jpg" /></a> במכלאה הסגורה שמאחוריו יש מספר צפורים שאותן הוא צבע בשחור ולדבריו הן מהוות פתיון למשיכת צפורים אחרות.<br />הוא עוסק באוּמנות ציד נכחדת של לכידת צפורי NODDY. בשעות הערב כאשר צפורי NODDY והפריגטות חוזרות משיטוטן על פני הים, הן עוברות במעוף נמוך יחסית מעל קו החוף בדרכן חזרה ללינת לילה על העצים שברמה המרכזית של נאורו. אומנות הלכידה היא באמצעות לאסו שהוא חוט דיג שבקצהו משקולת. זורקים אותו על הצפור החוזרת ואו שהיא נפגעת מהמשקולת או שהחוט מתלפף סביבה ואז היא מופלת לקרקע. ראינו גם עמדות ציד צפורים בשיטוטינו הרגליים ברמה. המקומיים טונים שטעמן דומה לתרנגולת.<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxioCXNdHVI/AAAAAAAAAXM/GKk_y3Xgaqc/s1600-h/pic+050.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411259710829305170" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxioCXNdHVI/AAAAAAAAAXM/GKk_y3Xgaqc/s320/pic+050.jpg" /></a> </div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-54477602147153775072009-11-30T22:21:00.000-08:002009-11-30T22:26:09.084-08:00עוד HASHהיום לפנות ערב יצא לדרך ה HASH ה401.הפעם המסלול הוא בשולי הרמה המרכזית, בינות לזקיפי סלע גבוהים וצפופים, עובר בתוך צמחיה של עצים סבוכים, נסתרים מהשמש.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgK2us0NPT286rZBxW7r-zCv3t4EjVSqD0y6NRojnIpFvmMsh_MvvUS7L11FPZIho5HW1KmJFrhE4ED-kIkiTHfBF27fOuzcQx7P9jApRt0p1CLb-lGsCe5TrFMVKtwPq5ZzxSvvSiKtiE/s1600/401th+HASH+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410149775127355730" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgK2us0NPT286rZBxW7r-zCv3t4EjVSqD0y6NRojnIpFvmMsh_MvvUS7L11FPZIho5HW1KmJFrhE4ED-kIkiTHfBF27fOuzcQx7P9jApRt0p1CLb-lGsCe5TrFMVKtwPq5ZzxSvvSiKtiE/s320/401th+HASH+001.jpg" /></a> הזקיפים הגבוהים, שעת בין הערביים וחשרת ענני גשם חברו ביחד למסלול אפלולי באור דמדומים, בינות לגזעים מרקיבים, ביצות קטנות, מנהרות שנוצרו בתוך זקיפי הסלע וגשם שוטף. הרגשתי כמו בסרט של אינדיאנה ג'ונס. בכל רקע יכלה לקפוץ איזו רוח מהביצה או גולגולת מבין גומחות הסלעים. רק שבסוף האוצר הוא הבירות וארוחת הערב.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj6-B4qA8LIHhoFB8bD7QpoY5jw5ALN97F-PikfGqE59AApfRghsKzShyphenhyphen49g1uKxUs6rnyr8yYblqx9Lop6meMZqqX7Cv08aFHni-_lx1vgaaOtcacrZpVz_01V1ZrBY8n9hTPPk0Ry9-o/s1600/401th+HASH+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410149576045937426" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj6-B4qA8LIHhoFB8bD7QpoY5jw5ALN97F-PikfGqE59AApfRghsKzShyphenhyphen49g1uKxUs6rnyr8yYblqx9Lop6meMZqqX7Cv08aFHni-_lx1vgaaOtcacrZpVz_01V1ZrBY8n9hTPPk0Ry9-o/s320/401th+HASH+002.jpg" /></a> לאחר סיום המסלול נוסעים רטובים לחלוטין לביתו של ג'ורג' על ראש הגבעה. הבירות, כמיטב היכולת האוסטרלית, נשתות כמים. כל בדיחה, ארוע, יומולדת וכו' הם עילה לבירה.<br />לאחר הבירות מתכנסים בביתה של קים, סגנית הקונסול, הצמוד לביתו של ג'ורג' למזנון ארוחת ערב. השבוע ג'ורג' חגג את יום הולדתו (ה49 כמדומני) וזו סיבה לקנח בעוגה.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZUiYQM1Au57e5h_i7SSVgtrQ0EW8HJV6zY0GueaFere402yEZlDOFEGyvjx3FbvW8NyEuXO0nhnabN2TzgOguIDO7ESDWwIA4Rw1lmLNIFpy7GQegkEBmnKddIldyKOKmlQGERkJ5_kU/s1600/401th+HASH+006.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410149386373665282" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiZUiYQM1Au57e5h_i7SSVgtrQ0EW8HJV6zY0GueaFere402yEZlDOFEGyvjx3FbvW8NyEuXO0nhnabN2TzgOguIDO7ESDWwIA4Rw1lmLNIFpy7GQegkEBmnKddIldyKOKmlQGERkJ5_kU/s320/401th+HASH+006.jpg" /></a> מבול ממשיך לרדת ללא הפסקה. חזרתי רטוב עד לשד עצמותי אבל אני יבש יחסית לנאורים רבים שפשוט משוטטים חפשי במבול, נוסעים בטוסטוסים, משפריצים בשלוליות, רוחצים את הפעוטות בנגר מי הגשם שבכביש.. כולה מים, מן הסתם נקיים יותר מאשר בצנרת.</div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-77364073208142746432009-11-29T22:02:00.000-08:002009-11-30T22:20:49.274-08:0028/29-11-2009 סוף שבוע רגועשבת נעימה ורגועה. למרות תקוותי לא הוזמנתי לדיג והתעוררתי לי מאוחר, ברוגע. נסעתי לבית החולים להתחבר לאינטרנט ולהעלות את הבלוג לאתר BLOGGER שמקבל גם תמונות.<br />צילמתי קצת תמונות של בתים בדרך. מושך את העין במיוחד הבית שליד שדה התעופה שבעליו תלה על העץ שבחצרו מאות דיסקים שמנצנצים בשמש.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVFuzoMT7qCQau2tAskQclMxiXs0qF2rRA2PoJp-QC-aNMzOOo1vnaHxQjZaIdDZYQvyrkymw3kLUojnbY1LuDFDIs-uZbIzLKicuNmxNWZJ3SSxFEEu_wHntPRGCyItcQcWBEBbmUe2k/s1600/CIMG0374.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410148068613107394" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgVFuzoMT7qCQau2tAskQclMxiXs0qF2rRA2PoJp-QC-aNMzOOo1vnaHxQjZaIdDZYQvyrkymw3kLUojnbY1LuDFDIs-uZbIzLKicuNmxNWZJ3SSxFEEu_wHntPRGCyItcQcWBEBbmUe2k/s320/CIMG0374.JPG" /></a> שבת היא יום השוק. ב CIVIC CENTER מנסים מעט אנשים למכור את מרכולתם הדלה בדוכנים מאולתרים.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjuqHNh_ptFM0w9f8yr0wkA85D3Svu3t9NQYa8944Knh-mxL6_aIagQ4_aXK1OGZNLeld_hakJmixb1l-tWkdcCXNeVNZJcerifsCtJKaaWJBuwTM5GgihLcxhGueQ737lkPy4IUlmWvr8/s1600/CIMG0382.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410147820632017794" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjuqHNh_ptFM0w9f8yr0wkA85D3Svu3t9NQYa8944Knh-mxL6_aIagQ4_aXK1OGZNLeld_hakJmixb1l-tWkdcCXNeVNZJcerifsCtJKaaWJBuwTM5GgihLcxhGueQ737lkPy4IUlmWvr8/s320/CIMG0382.JPG" /></a> אחרי בית החולים עברתי דרך הכלבו CAPELLE כדי לקנות כמה מצרכים ולאכול חטיף מהיר של דים סם. מתחילים כבר לקשט לכריסמס ולהשמיע שירי חג ברקע – כנראה כדי להתחיל את קדחת הקניות לקראת החג.<br />להפתעתי ולשמחתי גיליתי מול החנות חוף ממש נחמד, חול לבן ואיזור מים שקטים שמוגן ע"י זקיפי הסלע בעומק. כמעט מעין לגונה. שווה בדיקה. היום, לצערי, אני בלי בגד ים.<br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxS0iXbrUsI/AAAAAAAAAWc/aPNo7x7IkIw/s1600/CIMG0384.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410147554877461186" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxS0iXbrUsI/AAAAAAAAAWc/aPNo7x7IkIw/s320/CIMG0384.JPG" /></a> הדרך חזרה למלון בצד הזה של האי משופעת בצמחיה ירוקת עד. הצד המזרחי פחות מיושב והירוק העז מודגש יותר. אבל אין לטעות, זהו אי טרופי והצמחיה שופעת בכל מקום. בצידי הכביש ובכל חצר המון עצי FRANGIPANI עם פרחים יפים בלבן, צהוב וורוד. הפרחים משמשים לקליעת שרשרות לצוואר, נזרים וסתם לשים מאחורי האוזן.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgWRZAWLgO74Sa8mYNsY7KlEnF1GQgfhm5WliXOg5ZfMZbgTU1Sp-qGFsJbsZgQCCFmPT1RrUYVJRUfjU5sWjgy2nUlfOOgdrZl1Fkb-Y8_mlDvg6ubmdZujg9RLhL5h5MOqgiYsMIxY7s/s1600/CIMG0195.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410147094417276418" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgWRZAWLgO74Sa8mYNsY7KlEnF1GQgfhm5WliXOg5ZfMZbgTU1Sp-qGFsJbsZgQCCFmPT1RrUYVJRUfjU5sWjgy2nUlfOOgdrZl1Fkb-Y8_mlDvg6ubmdZujg9RLhL5h5MOqgiYsMIxY7s/s320/CIMG0195.JPG" /></a> ה PANDANUS מניבים אגוזים מיוחדים באשכולות.<br /><div><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxSx7aTV8TI/AAAAAAAAAWE/KeQuNkQiQMk/s1600/CIMG0379.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410144686609658162" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxSx7aTV8TI/AAAAAAAAAWE/KeQuNkQiQMk/s320/CIMG0379.JPG" /></a> עצי ה TOMANA הם היחידים שעשויים לשמש לייצור רהיטים או לבניה מכיוון שהם עמידים לטרמיטים. האגוז הגדול יכול לשמש למאכל אך בעיקר הפיקו ממנו בעבר שמן למאור וכיום מפיקים ממנו שמן שטוב למחלות עור. וכמובן המון עצי קוקוס, מטפסים ושיחים.<br />הייתם מאמינים שבשבת בערב נדבקתי מול הTV לתחרות מיס SOUTH PACIFIC (למי שבמתח – מיס פיג'י זכתה!)?<br />היום היפה הזה נגמר בגשם עז. ענני הגשם המתינו כל היום במזרח ובחרו להכנס בערב ולקלקל מסיבה במלון סביב הבריכה.<br />ביום ראשון בחרתי ללכת לשחות. החוף היפה מול הכלבו היה בשפל אז שיניתי כיוון ונסעתי לנמל סירות הדיג ANIBARE. מים עמוקים וצלולים, מוגנים ע"י שובר הגלים. נכנסתי עם מסיכה ושנורקל ולשמחתי ראיתי דגים טרופיים רבים במים. אמנם כמעט ואין אלמוגים אבל להקות דגים צבעוניים משוטטות בין סלעי שובר הגלים. על הסלעים מתרוצצים סרטנים והיום ראיתי עוד יצור חדש דמוי ראשן שמתרוצץ במהירות על הסלעים. לדעתי זהו סוג של סלמנדרה קצרת רגליים או מעין טריטון.<br />היום יש פעילות חריגה בנמל הדיג. ספינת מכולות הגיעה לאי. עקב תנאי הים לא ניתן היה לפרוק אותה בנמל הראשי (מול מסועי הפוספטים). הספינה הוסטה לעומק הים אל מול נמל הדיג. המכולות, שמגיעות במשאיות, נפרקות בעזרת מנוף נייד לאסדה שמשייטת לעומק, נצמדת לספינה ומנופי הספינה פורקים ממנה את המכולה. תהליך איטי מאד. למעלה משעה למכולה.<br /><br />משעות אחר הצהרים יורד גשם ללא הפסקה. כבר מספר שעות. מזג האויר נעים ויש אפילו קרירות קלה. המזגן בחדרי סגור מזה מספר שעות ונעים לשבת בבגדים קצרים. דווקא בגשם אין לחות מעיקה.</div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-33925125524144104172009-11-26T19:02:00.000-08:002009-11-27T19:09:13.426-08:00פטריוטיות...כמו שאתמול היה מבול, היום יום שמש זוהר, הכל שטוף ויפה, השמיים כחולים, הים מנצנץ והירוק של הצמחיה ירוק עוד יותר.<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCT3s2AFzI/AAAAAAAAAVM/sQ-N6ID77x4/s1600/26-11+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408985737611712306" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCT3s2AFzI/AAAAAAAAAVM/sQ-N6ID77x4/s320/26-11+001.jpg" /></a> זוג פרפרים במחול חיזור יפהפה מסתובבים מול אפו של כלב תמה.<br />עוד יום עבודה בעצלתיים. היום ניתחנו (האוסטרלי עזר לי) את הבחור עם ההישנות של הגידול בצלקת הפרוטידקטומיה (זה מהתמונה בפוסט קודם). הבה נקווה שהפעם הפורמלין לא יישפך בדרכו לאוסטרליה..<br />.היום נגמר בשעה 6 ומכאן ואילך אני לעצמי. מצ'עמם לי – כמו שאומר פילוס.. חבל שהמלון רוקן את הבריכה. ממלאים אותה, מסתבר, רק כשיש ארועים מיוחדים או מסיבת בריכה שהוזמנה מראש.<br />בהתקף פטריוטיות ובזכרי שאני גם נציג משרד החוץ החלטתי לתלות את דגל ישראל בחדרי. מחר אתלה גם דגל במרפאה.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjcbqmjxEdIx5ugtP72NmTEXf10okkMDNKKl4mQVhJM8WQbKfWDG632P6SaduTMejFY-EWOpKIGoQPFheGcV-YKDUJN5flnes2BSybaZSB4fBBZLDKdpZLXBf4_VA8LqoG5NMfyhflDuIM/s1600/26-11+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408985485180307522" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjcbqmjxEdIx5ugtP72NmTEXf10okkMDNKKl4mQVhJM8WQbKfWDG632P6SaduTMejFY-EWOpKIGoQPFheGcV-YKDUJN5flnes2BSybaZSB4fBBZLDKdpZLXBf4_VA8LqoG5NMfyhflDuIM/s320/26-11+002.jpg" /></a></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-28911563468334815542009-11-25T18:53:00.000-08:002009-11-27T19:01:39.573-08:00יום ניתוחים ראשוןיום ניתוחים ראשון. הכל כמובן לאט אבל לבסוף מתבצע. מקרה ראשון פשוט, בהרדמה מקומית (המרדים היה ער כל הלילה בגלל לידה שהסתבכה ולכן בבוקר ממשיך לישון), של ביופסיה מהלוע האפי – הבחור שסיפרתי אתמול. בלי בעיות.<br />מקרה שני של כריתת שקדים. המרדים בינתיים הגיע כמובן. גם המקרה קשה וגם התנאים לא אופטימליים. כמעט ביטלתי כי לא היה פדל לדיאתרמיה (מכשיר צריבה חשמלי). כבר שנתיים שהפדל נעלם. ביקשתי מהצוות שיתאמצו ויחפשו בכל נבכי חדר ניתוח. חזרו אחרי 10 דקות עם הפדל האבוד (שנתיים!!) – נראה כחדש. כנראה אוחסן איפשהו ואף אחד לא ממש התאמץ למצאו. יותר קל להגיד שאין.. "יגעת ומצאת – תאמין".<br />אחות אחראית חדר ניתוח Kaitiro קואופרטיבית וחביבה. לשמחתי גם האחות האוסטרלית התנדבה להתרחץ באין לה משהו טוב יותר לעשות (חוץ מלשלשל ולקבל עירוי אחרי הניתוח). עבר יחסית סביר. החולה מוחזר למחלקה על אלונקת מתכת חשופה – כזו שבארצנו משמשת להעברת גוויות. לפחות במחלקה הוא קיבל מיטה. לידו ישנה מישהו על מזרון על הרצפה. לא ברור האם מאושפזת או בת משפחה שמבקרת.<br /><br />בצהרים מבול טרופי – ראו מה קורה בכביש מול בית החולים.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjbtdRv8TMXcZlE-3WNI8u87uzTPswYKAbmsSqsaPtigXCm72b-IOxIwqVMKBZ_HBTeP1l1OHvPT8ztwvRW7n-JSt_cODT0uVXtZeYV9ZdHvi0I3xv-8h-U-lcMfquIZ1FsrwUAworuwXM/s1600/25-11+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408982876235988562" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjbtdRv8TMXcZlE-3WNI8u87uzTPswYKAbmsSqsaPtigXCm72b-IOxIwqVMKBZ_HBTeP1l1OHvPT8ztwvRW7n-JSt_cODT0uVXtZeYV9ZdHvi0I3xv-8h-U-lcMfquIZ1FsrwUAworuwXM/s320/25-11+002.jpg" /></a> הילדים משחקים באגם הקטן שנוצר ואחת מהם פשוט יושבת בבריכה.<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCREmFkFmI/AAAAAAAAAU0/_kXUg5cyGOk/s1600/25-11+003.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408982660601353826" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCREmFkFmI/AAAAAAAAAU0/_kXUg5cyGOk/s320/25-11+003.jpg" /></a> ד"ר ירדני – אני שמח לבשר שלפחות את חניית בית החולים הגביהו ואין שלולית בכניסה.<br />בשורה נפלאה – התרופות שגייסתי מהארץ ונשלחו בדואר הדיפלומטי מחכות לי בשדה התעופה. הגיעו כבר בשבת אבל רק היום הודיעו לי. נסעתי לנמל ובעזרת בחור מבית המרקחת וללא שום ענייני מכס, שחרור וביורוקרטיה קיבלתי את הארגזים.<br />נקווה שהלילה והלילות הקרובים יעברו בשקט בלי הקפצה למנותח שקדים שמדמם...ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-40993788983911876792009-11-24T19:47:00.000-08:002009-11-27T18:53:06.726-08:00פרטאצ' נאוריקשה לי להסתגל לקצב, לחוסר ארגון ולפרטאצ' הנאורי. תיקים נעלמים, פציינטים באים והולכים כרצונם, מגיעים לבדיקה ועד שמוציאים להם את התיק הם מתאיידים. הפניות ובדיקות על צעטלאך שכמובן לא תמיד מוצאים את דרכם בחזרה לתיק הרפואי. אבל כנראה איכשהו הכל מסתדר להם ואולי מבחינתם כל עכבה לטובה. כנראה שאין דברים הרבה יותר טובים לעשות חוץ מאשר להגיע לבי"ח כל יומיים שלשה. היום למשל רציתי לארגן התייעצות משותפת ביני לבין אאג האוסטרלי ורופא שמטפל בסכרת – הפציינטית הגיעה, התיק הוצא אבל עד שכולם התכנסו אחה"צ היא נעלמה - היתה רעבה והלכה הביתה לאכול. הלכה ההתייעצות.<br />ארגנתי ייעוץ קרדיולוג (טייוואני מבקר) לפציינט לצורך הערכה קדם ניתוחית כולל אקו לב. סיכמתי איתו שיהיה ב15:30 כשתגיע הקרדיולוגית – מי יודע מתי בפעם הבאה יזכו לביקור קרדיולוג באי. עד שעה 17:00 סיום יום העבודה לאסי לא שבה הביתה.<br />אני רואה פציינטים שמתלוננים על ליקוי שמיעה מזה... 12, 15 ו 20 שנה. עד כה לא נבדקו ע"י אאג. למה? ככה! והיו אאג ואודיולוגים באי לפחות פעם בשנה שנתיים. גיי ווייס..<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJAGPwuH2Hl0tq4ta5If6f2bvaPt1oHP2uekeD_G_m8ony5z3cLq4Tk0MUCErI-wFu1Rwo9JCbt30K1EJKVD239sJOSP5TQeN6KzN4Ok3YnteDdxUi-yhdsfTxjRKISE14B78idoqMq-Y/s1600/sabata+thoma+002.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408981448437631666" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJAGPwuH2Hl0tq4ta5If6f2bvaPt1oHP2uekeD_G_m8ony5z3cLq4Tk0MUCErI-wFu1Rwo9JCbt30K1EJKVD239sJOSP5TQeN6KzN4Ok3YnteDdxUi-yhdsfTxjRKISE14B78idoqMq-Y/s320/sabata+thoma+002.jpg" /></a> ראו את הבחור הזה שעבר כריתה של גידול בפרוטיד (בלוטת הרוק) לפני כשנה ע"י ??? חתימה לא מזוהה. הוא אינו זוכר, הצוות אינו מכיר ויודע... התשובה הפתולוגית של החומר שהוטס לבריסביין – לא ניתן להתחייב על האבחנה כי הגיע ללא פורמלין או שהפורמלין נשפך בדרך. כעת יש לו, כנראה. הישנות עקב "זריעת" תאי גידול בצלקת הניתוחית. אנתח אותו ביום חמישי אי"ה, אינשאללה, God's will, אם לא תהיה הפסקת חשמל, תוסיפו כיד הדמיון הטובה. נקווה שהפעם הפורמלין לא יישפך בדרך.<br />בחור אחר מדמם מהאף כבר שנה! רק היום אני בודק אותו לראשונה ובבדיקה אנדוסקופית אני רואה גידול מכויב בלוע האפי. מחר ביופסיה ונקווה שהפעם הפורמלין לא יישפך בטיסה. מה גורלו אחר כך? צריך לבקש טיפול אונקולוגי באוסטרליה. זה צריך לעלות למנהל בי"ח, הוא יעביר המלצה למזכיר הבריאות (מנכ"ל המשרד), משם לאישור שר הבריאות ואח"כ להקצבה כספית לנ"ל. אל המג"ד דרך המ"פ דרך המ"מ דרך המ"כ....<br />נקווה שיש לו קשרים משפחתיים בממשלה כדי שיאשרו לו הטסה ושהות לטיפול באוסטרליה. יש עוד אחד כזה עם קרצינומה בלשון שמתייבש כאן כבר מספר חדשים. בחור צעיר. ממש חבל...<br />המון בעיות אוזניים כרוניות, אוזניים עם נקבים מפרישי מוגלה. אופייני מאד לכל אזור הפסיפיק. הרבה ליקויי שמיעה מסיבה לא ברורה. לא מעט פוליפים באף. ילדים מאד מוזנחים, מלוכלכים, הרבה SCABIES, אקזמות, עקיצות ופצעים מזוהמים. ממש "מצורעים וזבי חוטם". כואב הלב צד אחד ומצד שני נראה שהם חסרי יוזמה אישית ואחריות אישית לקחת את בריאותם (וגורלם) בידיהם.<br />הילדים כמעט גדלים "בר בשטח". המון ילדים משחקים לבד, ליד ובכבישים, מתרוצצים בחוץ בשעות ערב מאוחרות. זה מה שאני רואה מעבר לכביש מול בית החולים.<br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCP04uj2RI/AAAAAAAAAUk/QPxBAbQou04/s1600/23-11+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408981291215608082" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCP04uj2RI/AAAAAAAAAUk/QPxBAbQou04/s320/23-11+001.jpg" /></a> אם לא הבנתם אז הילדים העניים האלו מוכרים חתיכות דג (הזבובים בונוס) מכוסה חלקית בניילון נצמד. מציאה – 5$ ויש לך הרעלת קיבה סוג א'.<br />בעיקרון, הנאורים מתחילים לחיות לאחר שקיעת השמש. אז יוצאים בהמוניהם החוצה, מסתובבים, המסעדות (הסיניות בלבד, נאורים לא מבשלים) מלאות, הבירה זורמת והקטטות, בהשפעת האלכוהול, מתפתחות.<br />חייבים לנהוג במשנה זהירות בחושך. פחות מ 40 קמ"ש המותרים לפי החוק. הכבישים לא מוארים, בחלק נכבד מהמכוניות והטוסטוסים הפנסים לא עובדים, הולכי רגל בחבורות וילדים רבים נשפכים לכביש. לא רוצה לחשוב אפילו מה יקרה אם תהיה לי תאונה בלילה. הרגשות עלולים להתלקח בשניה...<br />לפני כ 3 שעות התקשרתי לקבלה להודיע שנשרפה נורה בחדרי. אחרי שעה וחצי התקשרתי לראות מה קורה. אמרו שמחכים לתחבורה כדי שיביאו את איש האחזקה מביתו – בשביל נורה!!! אמרתי להם שאני מוותר ושיטפלו מחר כשיגיע לעבודה. מכל מקום לפני זמן מה נוקש על דלתי גורילה מגודל שלא התקלח מאז כריסטמס שעבר – בכל זאת הביאו מהבית את איש האחזקה רק כדי שיגיד לי שאין נורות במלאי וצריך לקנות מחר...<br />העניין הוא שככה נראים חלקים נכבדים בעולמנו – כל מה שמכונה העולם השלישי; באפריקה, בפסיפיק, באסיה ובדרום אמריקה. אנחנו התרגלנו לטוב (?) של החיים המודרניים.<br />הנמלים בחדר לא מפסיקות לאכול לי את הרגליים. אני הולך להודיע לרשות הנמלים :-)</div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2686994057046976851.post-43867611787631566332009-11-22T21:21:00.000-08:002009-11-27T18:45:17.202-08:004X4 בינות לזקיפי הסלע וטויוטה קטנה לעצמאות...איזה יופי – מריסה מתקשרת אלי ומודיעה שיש לי אוטו. היא קופצת למלון להביא לי את הטויוטה SPACIO הכמעט חדשה.<br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgn8u0l0Zd7H8yUuE818pZw3sULj686yumz67AXRonX9bOeqNeHVfCQ_JvI0yGX9Fsm8_Cv_jTKNWdDgM0ECHO4kxjQSk_tzhbFdZAjP-6sl6JjSqx-F7B_3XgtFz7wGbaOLkpK2-Fa9aA/s1600/22-11+014.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408978073095484962" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgn8u0l0Zd7H8yUuE818pZw3sULj686yumz67AXRonX9bOeqNeHVfCQ_JvI0yGX9Fsm8_Cv_jTKNWdDgM0ECHO4kxjQSk_tzhbFdZAjP-6sl6JjSqx-F7B_3XgtFz7wGbaOLkpK2-Fa9aA/s320/22-11+014.jpg" /></a> זהו הרכב ששמתי עליו עין כשהיו פה כמה ניו-זילנדים ששכרו אותו. כעת, לאחר שעזבו בטיסת השבת, הרכב התפנה והוא שלי. המיזוג עובד!!! ממש סבבה. הקצבת הדלק (20 ליטר לשבוע) אמנם תחולק רק בשבוע הבא אבל אקווה שמה שיש יספיק לצרכיי לסופ"ש.<br />ב10 בבוקר נפגשים ליד הנציגות האוסטרלית. ביתו של ג'ורג' ממול.<a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCMuKUmSsI/AAAAAAAAAUU/P04hgr5QQFg/s1600/22-11+001.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408977877144586946" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCMuKUmSsI/AAAAAAAAAUU/P04hgr5QQFg/s320/22-11+001.jpg" /></a> הבחור הגוץ הזה מופיע חמוש בשתי מצ'יטות ויוצאים בעקבותיו לסיור בבוש תוך שהוא מברא את המטפסים והשיחים שפולשים לשבילים בעזרת המצ'טה. ג'ורג' הוא מעיין ידע בלתי נדלה על תולדות האי, על מנהגיו ומכיר את שביליו ותוככי האי בצורה מצוינת. <div><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCMd0oZNyI/AAAAAAAAAUM/1q6MhuE8yaY/s1600/22-11+012.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408977596444129058" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCMd0oZNyI/AAAAAAAAAUM/1q6MhuE8yaY/s320/22-11+012.jpg" /></a> גשם שוטף באמצע הדרך אבל גשם טרופי – מצנן את גופינו המיוזעים.אנו מפלסים דרכינו בבוש, מגיעים לעמדות יפניות בראש הרמה, לעמדות של תותחי נ"מ מחלידים, לבונקר הפיקוד היפני ואף לכלא בו שוכנו האסירים הנאורים.<br />כ1200 יפנים כבשו והחזיקו בנאורו בזמן מלה"ע השניה. נאורו היה בסיס חשוב עבורם בזכות מסלולי המטוסים. האי הופצץ בידי האמריקאים אך לא נכבש מעולם ובתום המלחמה, עם כניעתה הכוללת של יפן, התפנו ממנו היפנים.<br /><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjjDIBE1YoerF6S14iHeCCIQ258Ujt3yn8aXjnwsVqJ9GNX38gd3rULmYwIZ3NqO_jUfJTIARSpdA3BfVNUfN-skYuqfqKOXFLZ8KEzSM-TtBtBDhfRUErtmn4k3oWiIZDRuocuQswXhjo/s1600/22-11+008.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408977281456185858" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjjDIBE1YoerF6S14iHeCCIQ258Ujt3yn8aXjnwsVqJ9GNX38gd3rULmYwIZ3NqO_jUfJTIARSpdA3BfVNUfN-skYuqfqKOXFLZ8KEzSM-TtBtBDhfRUErtmn4k3oWiIZDRuocuQswXhjo/s320/22-11+008.jpg" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCL-awMC4I/AAAAAAAAAT8/W4wsmiomVRY/s1600/22-11+010.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 240px; DISPLAY: block; HEIGHT: 320px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408977056921553794" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCL-awMC4I/AAAAAAAAAT8/W4wsmiomVRY/s320/22-11+010.jpg" /></a><br /><div><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiSKSFblMaqbYLnJiYp-lk40OPzx2aWaSzaQr-UkgqWx3-jTgf1F70ZDQpojW6wZ7LmBLsqsz-P3ZWYUh0_6WRuY86XrdR_zHk8B2Yo14dKBQs3sl3gV73k-mtU_LvgpRqLBrU6vWCZYtc/s1600/22-11+011.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408976457470625890" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiSKSFblMaqbYLnJiYp-lk40OPzx2aWaSzaQr-UkgqWx3-jTgf1F70ZDQpojW6wZ7LmBLsqsz-P3ZWYUh0_6WRuY86XrdR_zHk8B2Yo14dKBQs3sl3gV73k-mtU_LvgpRqLBrU6vWCZYtc/s320/22-11+011.jpg" /></a> תוך כדי השוטטות ברמה בינות ל PINNACLES אני רואה מאובנים ששקועים באבן ומבין היטב את התיאוריה שנאורו היתה בעבר בקרקעית הים. <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgDzL6BW2QedlR1YzrXysnUzEHck40IehyphenhyphenZvDzeT67-vJZsl6zjkdBkjyy2Pw5TTBYCRFRocoKDal9ORpw_FQ5EHD7ga7yxBPHr1P2nUvmCLbYdXhXGV6A7ervMZs9d7ocGl4CaVyGX_6U/s1600/22-11+005.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408976172406490754" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgDzL6BW2QedlR1YzrXysnUzEHck40IehyphenhyphenZvDzeT67-vJZsl6zjkdBkjyy2Pw5TTBYCRFRocoKDal9ORpw_FQ5EHD7ga7yxBPHr1P2nUvmCLbYdXhXGV6A7ervMZs9d7ocGl4CaVyGX_6U/s400/22-11+005.jpg" /></a> <div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCK9STfEqI/AAAAAAAAATc/8HWgwnMYZvw/s1600/22-11+006.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408975937962185378" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCK9STfEqI/AAAAAAAAATc/8HWgwnMYZvw/s400/22-11+006.jpg" /></a> עם זאת, מסתבר שה PINNACLES אינם תופעה טבעית כפי שכתבתי בעבר (כנראה לא הבנתי היטב את ההסבר). הרמה המרכזית היתה שטוחה. בראשית המאה ב 1906 כאשר התחילה כריית הפוספטים, הובאו לאי פועלים סינים רבים והם פשוט חפרו לעומק, ידנית, בשכבות הרכות וסביב הסלע שהיה שקוע באדמה. כך בעצם נחשפו כל עמודי הזקיפים שהם תבנית נופו של מרכז האי. רק בהמשך הכריה מוכּנה ושולבו בולדוזרים, דינמיט ואף רכבת שהסיעה את העפר שנכרה למפעל העיבוד וממנו במסועים לנמל ובמשאבות לאוניות.<br /><br />פורשים להפסקת צהריים למקלחת וארוחה קלה וב- 14:30 נשוב ונפגש ליד ביתו של ג'ורג' לסיור 4X4 בתוככי הרמה.<br />סיורנו לוקח אותנו שוב למרכז הרמה, לדרכי עפר בינות לזקיפי הסלע, באזורי הכריה ושיקום הקרקע שהזכרתי בסיור של השבת הקודמת. באזורים הבודדים שלא נכרו ניתן לראות את פני הארץ כקדם – קרקע שטוחה יחסית או גלית מכוסה עשביה וצמחיה מקומית. זקיפי הסלע, שנכרה סביבם הפוספט בעבר הרחוק, הם שחורים (התחמצנות) בעוד שאלו שנחשפו בעקבות כריה עכשוית הם לבנים – אבן גיר LIMESTONE. בניגוד למקומות אחרים בעולם שבהם אבן הגיר נוצרה ממשקעים אורגניים סידניים על קרקעית הים, נדחסה ולאחר מיליוני שנים נחשפה, אבן הגיר (הזקיפים) הנאורית היא תוצאה של פעילות ביולוגית של אלמוגים. כך שזו אבן יותר נקבובית שאינה אוצרת מים. לכן גם אין מאגרי מי תהום מתוקים או מעיינות. קידוחים שנעשו ברמה הנאורית במטרה למצוא מים הגיעו עד למים מליחים בגובה פני הים. ממספר נקודות תצפית אפשר להעריך את הנזק מעשה אדם במשך כמאה שנים בלבד!<br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKwMWXtlI/AAAAAAAAATU/weFHzpQCU8w/s1600/22-11+020.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408975713025373778" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKwMWXtlI/AAAAAAAAATU/weFHzpQCU8w/s320/22-11+020.jpg" /></a> <div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKkQiZwNI/AAAAAAAAATM/1XAtDnkz8sQ/s1600/22-11+021.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408975507991150802" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKkQiZwNI/AAAAAAAAATM/1XAtDnkz8sQ/s320/22-11+021.jpg" /></a> <div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKYD6AVYI/AAAAAAAAATE/37TthlWn8_0/s1600/22-11+022.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408975298442057090" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKYD6AVYI/AAAAAAAAATE/37TthlWn8_0/s320/22-11+022.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhdUTNir2MLlqLwczg-WWWCFDzLMEHWFv64Mso2gTYtRs8REqNq2XGNKuf7ZrTAtn0ZtiCNiprcUrvp_cgH4WgqEnvXDZqtQWVzYOWXmoSb5v76wpdRuBWAy0ANzG1UJdBPKuLSJYhbE0A/s1600/22-11+023.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408975126220994018" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhdUTNir2MLlqLwczg-WWWCFDzLMEHWFv64Mso2gTYtRs8REqNq2XGNKuf7ZrTAtn0ZtiCNiprcUrvp_cgH4WgqEnvXDZqtQWVzYOWXmoSb5v76wpdRuBWAy0ANzG1UJdBPKuLSJYhbE0A/s320/22-11+023.jpg" /></a> <div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKCR-aC9I/AAAAAAAAAS0/jVd2aBp_Whk/s1600/22-11+024.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408974924261493714" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_RwMP-Un9MJQ/SxCKCR-aC9I/AAAAAAAAAS0/jVd2aBp_Whk/s320/22-11+024.jpg" /></a> <div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEie1Lx41nX2xT2Wj48lV6FWOw9ncKalxtil7uyWVPdZced5B2y_sOPA8Pzyp_-YJ7oiMXHxIlstvUKBtrb2LBdcl430tRKFnjQvOe_Ej0YFm2U90aMXp920mUkWY7qY5niHT-xAjIUVbgQ/s1600/22-11+025.jpg"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; DISPLAY: block; HEIGHT: 240px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5408974678449418162" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEie1Lx41nX2xT2Wj48lV6FWOw9ncKalxtil7uyWVPdZced5B2y_sOPA8Pzyp_-YJ7oiMXHxIlstvUKBtrb2LBdcl430tRKFnjQvOe_Ej0YFm2U90aMXp920mUkWY7qY5niHT-xAjIUVbgQ/s320/22-11+025.jpg" /></a> באופן מסורתי לכל משפחה היתה חלקת אדמה במישור החוף ("חגורת הקוקוס"). הנאורים התחלקו ל12 "שבטים" או למעשה חמולות. כיום נותרו רק 10 שכאלו. החברה היתה ועודנה במידה רבה מטריארכלית. איזור הרמה היה ללא בעלות פרטית ושימש כמקום מפגש לטקסים וכן להיכרויות לצורך נישואין בין בני חמולות על מנת להקטין ככל שניתן נישואין בתוך המשפחה.<br />אני ממשיך ללמוד ולקרוא על נאורו. עבורי, הידע מגביר את החיבור שלי למקום.<br />בערב נפגשתי לקפה קצר עם רופא א.א.ג. האוסטרלי MALCOLM BAXTER שהגיע אתמול לאי מלווה באשתו שהיא אחות, בעוד אחות חדר ניתוח ובקלינאי תקשורת שמחכה לו הרבה עבודה. הוא זכר את עדי בירון ואודי קצנל שהיו אצלם ב MONASH ב FELLOWSHIP. נראה איך הצוות האוסטרלי יבוא לידי ביטוי וכיצד נשתלב ביחד.</div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div>ד"ר ארז בנדטhttp://www.blogger.com/profile/06458467033160109622noreply@blogger.com0